שולחן ערוך יורה דעה רעח ג

אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין מחוברות בחמש או שש תפירות של קיימא כשר (שם סימן נ'):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

בחמש או שש תפירות. בת"ה סי' נ"א זה לשונו מדאמרינן ס"ת שחסירה אפילו יריעה אחת אין קורין בה ופי' הרא"ש שחיבר כל היריעות של ס"ת ותפרם יחד ונשארה יריעה שלא חיברה עמהם אע"פ שמונחת כאן אסור לקרות בה עד שיהו כולן מחוברין יחד ע"כ משמע קצת דבדיעבד שכבר היו מחוברין כהלכתן ועדיין מחוברים מעט בענין זה שאותן תפירות לענין שבת ושעטנז חשיבה תפירה שרי לקרות בה דלא אסור אלא היכא דמעיקרא חסירה ואינה מחוברת עכ"ל ותמוה לי הרבה דאי מדמי לה לשעטנז אפילו בשתי תפירות סגי כדאיתא בסי' ש' סעיף ב' ועוד קשה לי מתלמוד ערוך בפרק העור והרוטב (חולין ד' קכ"ג) טלית שהתחיל בה לקורעה כיון שנקרע רובה שוב אינה חיבור וטהורה פירש"י שנטמאה ובא לקורעה לבטלה מתורת טלית כו' טהורה מטומאתה הראשונה דומיא דכ"ח דשבירתו מטהרתו עכ"ל וא"כ ה"נ נימא כל שנקרעו רוב התפירות שוב אינם חשובים מחוברים וה"ל חסירה יריעה ומה שהביא מדברי הרא"ש לא ידעתי משם ראיה דלא בא הרא"ש שם למעט אם נעשה מחוברת ואח"כ נפרדה דאינו אוסר אלא בא לפרש דלא נטעה לומר שלגמרי חסירה יריעה אחת אלא הפי' הוא שיש כל היריעות אלא שאחת לא נתחברה בתפירה עמהן ואין הפרש בין תחלה לאחר כך ואין דמיון שעטנז לכאן דהתם בעינן שלא יהיה שום חיבור אפי' במקצת כדאיתא בש"ע ר"ס ש' שצריך שלא יהיה שום צד חיבור בעולם משא"כ כאן דבעינן חיבור שיהיה הכל ספר אחד וכל שנקרע רובו בטל ממנו שם זה ע"כ נלע"ד דאף כאן בעינן שיהיה רובו מחובר הגם שאיני כדאי לחלוק על מהרא"י מ"מ נראה כמו שכתבתי:

באר היטב

עריכה

(ד) מחוברות: והט"ז חולק ע"ז ופסק דבעינן שיהיה רובו מחובר דוקא (כדי שיהא נקרא הכל ספר א') ובאם לאו אסור לקרות בו (ובנה"כ השיג עליו וכ' שדברי המחבר עיקר ע"ש).

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}