שולחן ערוך יורה דעה רלד נח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

יש אומרים שגם האב אינו מפר נדרים שאין בהם עינוי נפש ויש מי שמתיר ויש מי שחילק שקודם שנתארסה מפר כל נדריה אבל נתארסה ומת הארוס וחזרה לרשותו אז אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש:

מפרשים

 

(עב) י"א כו'. הב"ח פסק להקל דנקטינן כיש מי שחולק בלא טעם וראיה ואשתמיטתיה דברי הרב בב"ה ובכ"מ שפסק כהי"א כבתו שוה לאשתו והאריך בדברים נכוחים והשיג על המזרחי ע"ש וכן כתב בספר צדה לדרך פ' מטות וכן דעת רבינו ירוחם סוף נתיב כ"ז וכן עיקר:
 

שגם האב כו'. דהכי איתא בספרי מדכתיב בין איש לאשתו ובין אב לבתו מקיש אב לבעל ויש מי שמתיר הוא הרמב"ם שכתב דלא קי"ל כהך ספרי כיון שבתלמוד בבלי וירושלמי לא נזכר מזה ופשוטו של פסוק משמע דדוקא בבעל צריך עינוי נפש ולא שאר נדרים ולא באב. ויש מי שחולק הוא רבינו יחיאל בטור וטעמא דעושה פשרה בין תלמוד לספרי דבספרי מיירי אחר שנתארסה שכיון שאין האב מפר אז עם הבעל אלא עינוי נפש ע"כ אפי' נתגרשה וחזרה לרשותו אינו בדין שיפר האב מה שלא היה יכול להפר קודם לכן ונראה פשוט דה"ה בדברים שבינו לבינה הוי כעינוי נפש גם גבי אב דהא בספרי מקיש אב לבעל ואין היקש למחצה ולא כמ"ש בפרישה דדוקא בעינוי נפש קאמר וטרח למצא טעם על זה ולי נראה כמו שזכרנו והא דנקט רבינו יחיאל עינוי נפש אמתניתין דר"פ בתרא דנדרים קאי דלא נקט גם גבי בעל רק עינוי נפש ובאמת ה"ה בבינו לבינה וכ"כ הרא"ש בהדיא שם:
 

(נ) שמתיר:    וכ' הש"ך דנ"ל עיקר להלכה שבתו שוה לאשתו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש