שולחן ערוך יורה דעה רלד כח
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלד · כח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אין האב והבעל מפירין קודם שתדור אבל משנדרה מפירין אף על פי שלא חל הנדר ואפילו שלא בפניה:
- הגה: וי"א דוקא נדר שתלוי בזמן דממילא חייל אבל אם תלוי במעשה לא יוכל להפר עד שיחול (רבינו ירוחם סוף נכ"ז בשם רבינו יונה):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(מה) וי"א כו'. באמת הב"י והרב קצרו מאד בדבר ולדבריהם צ"ע דהא לקמן סעיף ס"ט אע"ג שתלוי במעשה יכול להפר אבל דברי ר' ירוחם (סוף נכ"ז) מכוונים וז"ל וי"מ דכי אמרינן שהבעל או האב יכולים להפר אפילו לא חל הנדר דוקא כשתלתה הנדרים בדבר שיש בו עינוי נפש או בדבר שבינו לבינה כגון ההיא שאני נהנה לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך או נטולה אני מן היהודים אם אני משמשך אבל אם תלתה בדבר שאינו עינוי נפש ואינו בינו לבינה כגון קונם יין אם אלך למקום פלוני אינו מפר עד שיחול הנדר (כלומר אף על גב שעיקר הנדר הוא מעינוי נפש כמו קונם יין כיון שלא תלתה בדברים של עינוי נפש או בינו לבינה אינו יכול להפר עד שיחול) וכן כתב הרר"י בשם רבותיו ול"ד לההיא דאמרי' קונם יין לאחר ל' יום מפר אע"פ שלא חל הנדר דהתם חייל ממילא עכ"ל ולענין דינא אע"ג דמדברי הרמב"ם פי"ב מה"נ דין י"ב שכתב אמרם היין הזה אסור עלי אם אלך למקום פלוני ה"ז מפר אף על פי שעדיין לא הלכה כו' וכן כתב הסמ"ק סימן ק"ו וסמ"ג דף ע"ג ע"ב והטור נראה דלא כר"י מכל מקום יש להחמיר באיסור דאורייתא ועוד שהרי ר"י גופיה מביא שם דברי הרמב"ם וכתב עליה וי"מ דכי אמרי' כו' ועוד דלקמן ס"ק פ"ד כתבתי דגם דעת הטור כן והלכך י"ל דמה שכתב כאן אם אלך למקום פלוני מיירי כשיש בהליכה זו דבר של עינוי נפש ועוד שכן דעת הר"ן ר"פ בתרא דנדרים (דף פ' ע"א) שהוכיח כן מהסוגיא וז"ל והקשה הרב ר' יונה כו' י"ל דכי אמרי רבנן דמפר אע"פ שלא חל הנדר ה"מ היכא שא"א לה להנצל אפילו כי מזדהרה בתנאה מעינוי נפש או מדברים שבינו לבינה כגון נטולה אני מן היהודים אם משמשתו שאינה יכולה להנצל מדברים שבינו לבינה א"נ כגון שתלתה תנאי בדבר שהיא עשויה לעבור עליו כגון שאני נהנה לך אם אני עושה ע"פ אבא או ע"פ אביך דטריחא לה מלתא להזהר שלא לעשות על פיהם אבל היכא דתלתה נדרה בדבר שאינו לא מעינוי נפש ולא מבינו לבינה והוא דבר שאפשר לעמוד בו אינו מפר עכ"ל מיהו מה שהוסיף הר"ן להקל דאפילו באינו עינוי נפש או בינו לבינה ותלתה תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו נראה אף על גב דמדברי ר"י נראה שאין מחלק בזה מכל מקום אין להחמיר ואף על גב דנראה דהר"ן כתב כן משום הך דאני נהנית לך אם אני עושה ע"פ אבא או ע"פ אביך ויש לומר דהתם נמי דברים שבינו לבינה הוא וכמ"ש לקמן ס"ק פ"ד בשם הטור מכל מקום כיון דבלא"ה נראה מדברי הרמב"ם ושאר פוסקים דבכל ענין יכול להפר אין להחמיר:
ט"ז - טורי זהב
קודם שתדור. הטעם דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרנו את שלא בא לכלל הקם שלא בא לעולם לא בא לכלל הפר:
ומ"ש שתלוי בזמן כו' אבל בהתרת חכם מבואר בסימן רכ"ח סעיף י"ז דאפילו בכה"ג לא יתיר עד שיחול:
באר היטב
(לה) שיחול: כ' הש"ך דדין זה צ"ע דהא לקמן סס"ט אע"ג שתלוי במעשה יכול להפר אבל דברי ר' ירוחם המה מכוונים וז"ל דכי אמרי' שהבעל או האב יכולים להפר אפילו לא חל הנדר דוקא כשתלתה הנדר בדברים שיש בהם עינוי נפש או בדבר שבינו לבינה אבל אם תלתה בדבר שאין בו עינוי נפש ואינו בינו לבינה כגון קונם יין אם אלך למקום פלוני אינו מיפר עד שיחול הנדר עכ"ל ולענין דינא נראה דיש להחמיר באיסור דאורייתא שאינו יכול להפר עד שיחול אם לא תלתה בדבר עינוי נפש או בינו לבינה מיהו אם תלתה הנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו נראה דאין להחמיר עכ"ל (ובהתרת חכם לעולם לא יתיר עד שיחול אפילו נדר שתלוי בזמן).