שולחן ערוך יורה דעה רכח כב

נדר שנדר מעצמו על דעת אחד או על דעת שנים יש לו התרה אפי' בלא דעתם:

הגה: מיהו אם נשבע או נדר ע"ד המקום דינו כנדר על דעת רבים (ר"ן פ' שבועות שתים וריב"ש סי' תל"ו בשם הרמב"ן והרשב"א) ויש מקילין אם נשבע לדבר הרשות (שם בהר"ן בשם י"א):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(עא) שנדר מעצמו כו'. כלומר לאפוקי אם הדיר לחבירו בשביל טובה שעשה לו דאפילו ע"ד יחיד אין יכול להתיר בלא דעתו כדלעיל ר"ס כ'.

(עב) דינו כנדר כו'. ואין לו התרה:

(עג) אם נשבע לדבר הרשות. אבל אם נשבע על דעת המקום לעשות דבר מצוה אין לו התרה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שנדר מעצמו. פי' בלא קבלת טובה וכמ"ש בסעיף כ' ג"כ ל' זה:

אם נשבע לדבר הרשות. דלא צוה הקב"ה על זה להשביע כן ואין אומרים לשון זה דעל דעת המקום אלא שיהיה איום עליהם ול"ד לשבועת קבלת התורה דצוה הקב"ה להשביע כן:

באר היטב

עריכה

(נב) מעצמו: פי' בלא קבלת טובה (דאם הדיר לחבירו בשביל טובה שעשה לו אפי' ע"ד יחיד אין יוכל להתיר בלא דעתו).

(נג) דינו ואין לו הפרה ויש מקילין בדבר הרשות דלא צוה הקב"ה ע"ז להשביע כן אבל אם נשבע ע"ד המקום לעשות דבר מצוה אין לו התרה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}