שולחן ערוך יורה דעה ריג א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

נדרים אין חלין על דבר שאין בו ממש כיצד אמר קונם שאני מדבר עמך שאני עושה לך שאני מהלך לך שאני ישן עמך אינו נדר וכן אם אמר דיבורי ועשייתי והליכתי אסורים עליך ושינה אסורה עלי אינו נדר ומיהו מדרבנן צריך שאלה (פי' לשאול על נדרו ולמצוא פתח להתירו) לפיכך ראובן האוסר עליו שמיעת תפילת שמעון צריך שאלה מדרבנן אבל אם אמר קונם פי מדבר עמך קונם ידי עושות לך קונם רגלי מהלכות לך קונם עיני בשינה הוי נדר גמור מן התורה וכל שכן אם אמר יאסר עליך פי לדבורי וידי לעשייתי ורגלי להלוכי:

הגה: האומר דבור פי עליך או נטילת אבן עלי י"א דהוי נדר הואיל והזכיר הפה והאבן (תא"ו ני"ד וכן משמע בר"ן בשם התוס' שבב"י סוף סימן רל"ט):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) קונם שאני כו'. ז"ל הר"ן בכולהו גרסינן שאני בלא יו"ד משום דבנדרים מיתסר חפצא אנפשיה תני בלשון שאני כו' והביאו הכ"מ פ"ג דנדרים ואסיק וכן יש להגיה בכל הני שאני בלא יו"ד ע"כ ולעיל בסי' ר"ו שאמר מודרני ממך או מופרשני ממך א"ש גם לשון שאיני אוכל ששם הגוף הוא החפץ אשר אוסר והרי הוא אומר מודרני או מופרשני על הגוף שהוא יהא מופרש או מודר ממנו שלא יאכל הוא עמו ודו"ק עכ"ל הגה' פרישה וכן מחלקין התוספות ריש נדרים:

(ב) ומיהו מדרבנן כו'. ונ"מ בין נדר דאורייתא לדרבנן לענין שצריך לנהוג איסור כימים שעברו עליהם כדלעיל סי' ר"ח סעיף ב'. ב"ח. א"נ כדלעיל סי' ר"ה ס"ק ב':

(ג) צריך שאלה. אפי' בדבר שאין בו ממש ופותחין לו פתח ממקום אחר ומתירין לו נדרו. רמב"ם וע"ל סי' ר"ח ס"ק ט':

(ד) פי כו'. דהרי פיו וידיו כו' יש בהן ממש וע"ל סי' רל"ד סעיף ע"א:

(ה) קונם עיני בשינה. היינו כשפירש יום או יומים אבל נדר סתם בשינה הוי כנודר שלא יישן לעולם והוי נדר שוא וכן נדר שלא יישן ג' ימים הוי נדר שוא כדלקמן סי' רל"ו סעיף ד':

(ו) י"א דהוי נדר מדאורייתא. ואע"ג דדבור ונטילה לית בהן ממש מ"מ כיון שהזכיר החפץ ג"כ חל הנדר:


ט"ז

שאני מדבר כו'. הא דאמרינן לעיל סי' ר"ו מודרני ממך שאיני אוכל לך כו' לא דמי לכאן דכאן אין ממש לא בדיבור ולא בשינה אבל התם מ"מ המאכל עצמו יש בו ממש והוא קונם המאכל עצמו בענין זה שאיני אוכל לך עכ"ל התוספות ריש נדרים ולא קשה נמי ממ"ש כאן שאני עושה לך אע"פ דיש כאן מעשה שהוא ממש דבשעה שנודר אין כאן ממשות לפנינו שיחול הנדר משא"כ במאכל שישנו בשעה שנודר ועליו חל הנדר:

וכ"ש אם אמר יאסר עליך פי כו'. דברישא שאמר קונם פי מדבר יש ספק אי קאי קונם אפה או על הדבור אלא כיון דסתם נדר להחמיר אזלינן לחומרא וכ"ש כאן שבפירוש קאי איסור אפיו:

באר היטב

(א) שאני:    ז"ל הר"ן בכולהו גרסי' שאני בלא יו"ד משום דבנדרים מיתסר חפצא אנפשיה תני בלשון שאני כו' ולעיל בסי' ר"ו שאמר מודרני ממך או מופרשני ממך א"ש גם לשון שאיני אוכל ששם הגוף והוא החפץ אשר אוסר עכ"ל הגהת פרישה.

(ב) שאלה:    אפילו בדבר שאין בו ממש ופותחין לו פתח ממקום אחר ומתירין לו נדרו הרמב"ם וכתב הש"ך ונ"מ בין נדר דאורייתא לדרבנן לענין שצריך לנהוג איסור כימים שעבר עליהם וע"ל סימן ר"ח ס"ב.

(ג) בשינה:    היינו כשפירש יום א' או יומים אבל נדר סתם בשינה הוו כנודר שלא יישן לעולם והוי נדר שוא וכן נדר שלא יישן ג' ימים הוי נדר שוא כדלקמן סי' רל"ו ס"ד ש"ך.

(ד) נדר מדאורייתא:    ואף ע"ג דדיבור ונטילה לית בהן ממש מ"מ כיון שהזכיר החפץ גם כן חל הנדר ש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש