שולחן ערוך יורה דעה רט א
שולחן ערוך יורה דעה · רט · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אחד הנודר מעצמו או שהדירו חבירו ואמר אמן או דבר שעניינו כענית אמן שהוא קבלת דברים -- אסור. אבל כשחבירו מדירו משלו -- אין צריך לקבל דבריו.
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) ואמר אמן כו'. ע"ל סימן רל"ד סנ"ד וסימן רל"ו ס"ב וסימן רל"ז ס"ב:
(ב) אין צריך לקבל דבריו. שהרי זה יכול לאסור נכסיו עליו בע"כ ואם כן מה צורך שיקבל עליו דבריו:
ט"ז - טורי זהב
א"צ לקבל דבריו. בב"י פירש שיכול לאסור את שלו על חבירו בעל כרחו ואין צריך שיקבל חבירו את דבריו ופירושו תמוה דא"כ היה לו לכתוב רבותא אפי' שהוא מוחה בפירוש ומסרב מלקבל דבריו אפ"ה חל עליו בעל כרחו ולמה כתב שאין צריך לקבל דהיינו שהוא שותק ונראה דהכי פירושו דאם ראובן מדיר את שמעון שלא יהנה מנכסי עצמו אין צריך לקבל שמעון את דבריו וזה מבואר בסי' רל"ו שכתב הטור וז"ל וגם אין לו לישבע על חבירו שיעשה שום דבר כו' ואין חבירו מחוייב לעשותו אלא א"כ קבל שבועתו ובש"ע שם הוסיף מדברי הרמב"ם שאם קיימו את דבריו הם משובחים שלא הרגילו להוציא שבועה לשוא קמ"ל מצד הדין אין צריך זה לקבל דברי חבירו והטור כתב הדין הזה גבי נדר וגבי שבועה כן נראה לי נכון וברור:
באר היטב
(א) לקבל: הטעם איתא בב"י שהרי זה יכול לאסור נכסיו עליו בע"כ וא"כ מה צורך שיקבל עליו דבריו וכתב הט"ז דזה תמוה דא"כ ה"ל לכתוב רבותא אפילו אם מוחה בפירוש ומסרב מלקבל דבריו אפ"ה חל עליו בע"כ ולמה כתב שא"צ לקבל דהיינו שהוא שותק ונראה דהכי פי' דאם ראובן מדיר את שמעון שלא יהנה מנכסי עצמו א"צ שמעון לקבל את דבריו (ובנה"כ כ' שאין פי' זה מחוור דקשה היכא קאמר אבל כשחבירו מדירו פירוש הא אינו יכול להדירו וכו' אלא הדבר פשוט כמו שפירש הב"י ולא קשיא מידי דכיון דנקט ברישא שהוא קבלת דברים וכו' ע"ש).