שולחן ערוך יורה דעה קס כב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קס · כב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
מותר ללוות ברבית מפני פקוח נפש:
- הגה: ועיין לקמן סי' קס"ט ובסי' קע"ג דאסור ללוות ברבית לצורך קהל ואפילו אינו רבית קצוצה כל שכן ברבית קצוצה דאסור ולא כמו אלו שנהגו להקל בקצת מקומות להלוות וללוות לצורך קהל ברבית קצוצה ואין להם על מה שיסמוכו אם לא שנאמר שמחשבים צרכי קהל לפקוח נפש או לצורך מצוה כמו שיתבאר לקמן סימן קע"ב אבל אין לסמוך על זה כי אם לצורך גדול (רוב הג"ה הם ד"ע):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(לו) וע"ל סימן קס"ט סי"ג בהג"ה ובסי' קע"ג ס"ה.
ט"ז - טורי זהב
מפני פקוח נפש. ב"י כ"כ בשם התוספות פ"ב דעבודת כוכבים (דף כ"ו) וראייה ממה שמצינו בעובדיה שלוה מיהורם בן אחאב ברבית כדי לפרנס הנביאים שנחבאו במערה וצ"ל דכאן מיירי ג"כ כה"ג שאין אדם כשר רוצה להלוות בחנם רק יש ישראל רשע אחד שרוצה להלוות ברבית מותר ליקח ממנו הלואה ברבית מפני פיקוח נפש אבל המלוה פשיטא שעושה איסור דמה פיקוח נפש יש לו שצריך ליקח רבית אדרבה מוטל עליו להלוות בחנם שנאמר לא תעמוד על דם רעך וכמו ששאר ישראל חייבים בהצלתו כן הוא חייב ממילא אין כאן פיקוח נפש אלא מצד שהוא אינו רוצה ללות בחנם ואין ללמוד מיהורם שבאמת עשה כן בעבירה שישראל מומר היה כמ"ש התוספות שם וא"כ לא היה לבעל הש"ע לקבוע זה בש"ע דמצד המלוה הוא יש באמת איסור ומצד הלוה פשיטא הוא שהרי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש והתוס' שכתבו כן לא באו ללמד שום חידוש אלא כתבו דרך תירוץ על מה שהקשו למה נתן עובדיה רבית לישראל מומר והא איסור הוא כמ"ש ריש סי' קנ"ט וגם דברי רמ"א שהתיר בסמוך בעסקי הקהל לצורך גדול שהוא כפקוח נפש צריך לפרש כן דאין כאן רק אדם רשע שרוצה דוקא ברבית ולא כאותן שטועים בדבר ואומרים שגם למלוה יש היתר חלילה לומר כן:
באר היטב
(כד) פקוח: כתב הט"ז ומיירי שאין אדם כשר רוצה להלוות בחנם רק יש ישראל רשע א' שרוצה להלות ברבית מותר ליקח ממנו הלואה ברבית מפני פקוח נפש אבל המלוה פשיטא שעושה איסור דמה פקוח נפש יש לו שצריך ליקת רבית אדרבה מוטל עליו להלות בחנם וגם מ"ש רמ"א בהג"ה שנהגו להקל קצת לצורך קהל מיירי נמי בכה"ג דאין כאן רק אדם רשע שרוצה דוקא ברבית ולא כאותן שטועים בדבר ואומרים שגם למלוה יש היתר חלילה לומר כן עכ"ל.