שולחן ערוך יורה דעה קכח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

עובד כוכבים שנתייחד עם היין אפילו ברשותינו אפילו שעה מועטת אסור בהנאה אבל מי שנודע לנו שאינו עובד עבודת כוכבים מותר ליחד יין אצלו ברשותינו לזמן מועט כגון כדי שילך כדי מיל או יותר אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים ואפילו הודיעו שהוא מפליג אבל אין מפקידין אצלו יין בביתו ואפילו בבתינו אסור אם הוא לזמן מרובה ואם עבר והפקיד אסור בשתיה.

(עובדי כוכבים שבחוצה לארץ אע"פ שאינן עובדי עבודת כוכבים מ"מ אין מייחדים יין אצלם) (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) שאינו עובד עבודת כוכבים. כגון גר תושב וישמעאלים טור ורשב"א ורמב"ם. ובפרישה סעיף ה' דייק מהכא דמגע גר תושב מותר בשתיה דאל"כ ניחוש למגעו אלא ודאי אף אם נגע שרי לשתות עכ"ל. ותימא דא"כ תיהוי תיובתא מהא להרשב"א והמחבר לעיל סימן קכ"ד סעיף ב' דס"ל דמגע גר תושב אסור בשתי' ובש"ס אמרינן בהדיא דמיחדים אצלו יין אלא ה"ט כמ"ש רש"י דכיון דלא פלח עבודת כוכבים לא נגע ולא מנסך מיהו נראה דהיינו דוקא אם הוא בענין שאין לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת כדלקמן סעיף ד' בהג"ה דאעפ"י דעובדי כוכבים בזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן אסור היכא דאיכא למיחש שנגע משום הנאתו:

(ב) אבל אין מפקידין. ואפילו בעיר שרובה ישראל. ש"ס:

(ג) אסור בשתיה. משמע דבהנאה בכל גוונא שרי וכן משמע בב"י אבל הב"ח השיג עליו דלא שרי בהנאה אלא בידוע שלא נגע הא לאו הכי אסור אף בהנאה כדכתבו התוספות דאינו חושש על מגע עובד כוכבים וכן הוא בהרא"ש והטור דטעמא דהפקיד אצלו אסור משום שאנו חוששין שמא החליפו בשלו ושלו ודאי אסור כיון שאינו חושש על מגע עובד כוכבים:

(ד) אין מיחדים יין אצלם. וברשב"א אפילו בדיעבד אסור וכ"כ העט"ז דאפי' דיעבד אסור בשתיה והרב שלא כתב כן נראה משום דס"ל דהרשב"א אזיל לטעמיה דס"ל (ומביאו ב"י לעיל ר"ס קכ"ג) סתם יינם ומגע עובדי כוכבים בזמן הזה אסור בהנאה דאף דעובדי כוכבים בזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן מכל מקום כיון דלפעמים מנסכים הוין עובדי עבודת כוכבי' אבל לדידן דשרינן מגען וסתם יינם בהנאה מטעמא דלאו עובדי עבודת כוכבים הן אם כן ה"ה הכא דאם יחדו אצלו שרי בדיעבד כמו גר תושב וישמעאלים אלא דלכתחלה מיהת אסור וראיה לזה ממאי דקי"ל לקמן סעיף ד' בהג"ה דבזמן הזה אפילו נכנס עובד כוכבים בבית שיש בו יין של ישראל ואפילו סגרו במפתח ואפילו אינו נתפס כגנב שרי בשתיה היכא דליכא למיחש שנגעו לשתות והרי אין לך יחוד גדול מזה ואפ"ה שרי (ונראה דגם דעת העט"ז כן ומ"ש דבדיעבד אסור מיירי בענין שיש לחוש שנגע לאיזה הנאה) וכן משמע להדיא מדברי הב"ח סי' קכ"ט ס"ס ט' דלמאן דמתיר לקמן סעיף ד' ה"ה הכא אלא דחולק אלקמן סעיף ד' וכ' ולפעד"נ עיקר כהרשב"א עכ"ל. ולפעד"נ דהרשב"א אזיל לטעמיה אבל אנן קי"ל בסימן קכ"ג וקכ"ד ובדוכתי טובא דעובדי כוכבי' בזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן ועוד נראה דהב"ח אפשר לפי שראה שהרב סעיף ד' הוציא דבריו מהג"א פרק השוכר היה קל בעיניו לדחותה מפני דברי הרשב"א אבל באמת גם הטור (סי' קכ"ט ותוס' פ' בתרא דעבודת כוכבים בשם רשב"א בשם רש"י) ומרדכי פרק בתרא דעבודת כוכבי' ואגודה שם וסמ"ג וסמ"ק והגמ"יי ואו"ה כלל כ"ב דין י"ד כתבו להדיא כדברי הרב וע"ל סי' קכ"ט ס"ק י"ד:


ט"ז

מותר לייחד יין אצלו כו'. נראה כוונתו כי יש שני פירושים על חילוק דיחוד ומפקיד שמצינו דיש לפרש שלשון יחוד שייך דוקא על זמן מועט ומפקיד דאסור היינו על זמן מרובה וזהו דעת הטור אבל יש פי' אחר והוא משמעות של רש"י בגמ' דיחוד היינו שמייחדו עם העובד כוכבים ברשות ישראל ולא שם את העובד כוכבים שומר עליו כלל אלא מניחו כך בבית ישראל וההיתר בזה הוא מטעם שאין לו איסור להחליף בשלנו בבתינו אבל מפקיד הוא בבית העובד כוכבי' דשם נכנסים לו עובדי כוכבים ואינו מקפיד אם יגעו בו אחרים וע"כ החמיר הש"ע לאסור בשתיהם ואין היתר אלא בבתינו ולזמן מועט ואע"ג דעכשיו כל העובדי כוכבי' לאו עובדי עבודת כוכבים נינהו מ"מ כאן אסור דלענין לכתחלה להפקיד אצלם מחזקינן להו כעובדי עבודת כוכבים כמ"ש רמ"א אחר זה:

באר היטב

(א) שאינו:    כגון גר ותושב וישמעאלים טור ורשב"א ורמב"ם. ובפרישה דייק מהכא דמגע גר תושב מותר בשתיה דאל"כ ניחוש למגעו וכ' עליו הש"ך דזה תימה דהא פסק המחבר לעיל סימן קכ"ד ס"ב דמגע גר תושב אסור בשתיה אלא ה"ט כמ"ש רש"י דכיון דלא פלח עבודת כוכבים לא נגע ולא מנסך מיהו נראה דהיינו דוקא אם הוא בענין שאין לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת כדלקמן ס"ד בהג"ה.

(ב) מפקידין:    אפי' בעיר שרובה ישראל ש"ס וכתב הב"ח דלא שרי בהנאה אלא בידוע שלא נגע הא לאו הכי אסור אף בהנאה משום שאנו חוששין שמא החליפו בשלו ושלו ודאי אסור כיון שאינו חושש על מגע עובד כוכבים עכ"ל הש"ך.

(ג) מייחדים:    כתב הש"ך היינו לכתחילה אבל בדיעבד שרי אפילו בשתיה היכא דליכא למיחש שנגעו כדי לשתות ממנו כדלקמן ס"ד.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש