שולחן ערוך יורה דעה קיח יג

ישראל שעשה גבינות בבית עובד כוכבים וחתמם בחותם דפוס של עץ ושכח הדפוס בבית העובד כוכבים אין חוששין שמא זייף העובד כוכבים וחתם אחרים באותו דפוס וכן אין לחוש שמא החליק העובד כוכבים פני הגבינו' בשומן חזיר:

הגה: וי"א דאין להתיר אם שכח הדפוס בבית עובד כוכבים אלא אם כן הניחו מונח על הגבינות שעשה הישראל אבל אם הניחו כך ויש לחוש שמא עשה גבינות קטנים והחליפם בגדולים או היותר טובים אסור (ארוך כלל מ"ז דין ב') ובמקום הפסד יש להתיר בכל ענין:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(מ) אין חוששין כו'. שירא העובד כוכבים שיחוש שהיהודי רגיל לעשות חותמו במקום מיוחד ועוד שמא ירגיש הישראל בדבר מחמת שהאחרונות שנעשו אחר כך הם לחות יותר ועוד דאיכא ספיקי טובא כי שמא לא בא החותם הנאבד מעולם ליד עובד כוכבים ואת"ל בא לידו שמא לא זייף ואת"ל זייף שמא לא העמיד אלא בדבר המותר עכ"ל מרדכי והנה הב' טעמים הראשונים אינן מספיקין אלא לאותן הגבינות שהניח הישראל בבית העובד כוכבים והטעם האחרון מספיק גם לקנות ממנו גבינות אחרות ועיין בסעיף ט' בהג"ה ובמ"ש שם:

(מא) וכן אין לחוש שמא החליק כו'. דלא חיישינן שמא כוון להכשילו כל זמן שאין לעובד כוכבים הנאה בדבר וכדלעיל סעיף י' ועיין בסעיף ב' בהג"ה:

(מב) אבל אם לא הניחו כך. פי' אע"פ שהניחו במקום אחר במקום מיוחד בכוונה מ"מ כיון דלא הניחו מונח על הגבינות סבור העובד כוכבים שאין הישראל יודע היכן הניחו ואסור:

באר היטב

עריכה

(כה) שמא: כתב הש"ך מאחר דאיכא ספיקי טובא נראה דמותר לקנות ממנו גם גבינות אחרות ע"ש וכן אין לחוש שהחליק וכו' דלא חיישינן שכוון להכשילו כל זמן שאין לעובד כוכבים הנאה בדבר וכמ"ש בס"י.

(כו) מונח: פי' שהניחו במקום מיוחד על הגבינות אבל אם הניחו במקום אחר אף במקום מיוחד בכוונה מ"מ כיון דלא הניחו מונח על הגבינות סבור העובד כוכבים שאין הישראל יודע היכן הניחו ואסור (אבל אם הניחו מונח על הגבינות אז מירתת העובד כוכבים ליטול החותם שמא עשה ישראל סימן בהנחתו) ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}