שולחן ערוך יורה דעה סה ג

גף העוף כיד הבהמה, והלכך צריך לחתוך עצם האגפים ולמלחם. וכן עצם הלחיים בעוף:

הגה: ויש אומרים שאין צריכים לטול בעוף חוטין אלו משום שדקין הם והדם יוצא משם על ידי מליחה (ר"ן פרק השוחט בשם י"א). וכן המנהג שאין נוטלין מן העוף שום חוטין רק חוטי הצואר, ובאותן יש לזהר לטלן משם או יחתכם עם המפרקת לשנים. מיהו בדיעבד, אם הוסר רק הראש מן העוף, סגי (ארוך בשם א"ז). ונוהגין לחתוך בירכי העופות בפרק הארכובה התחתונה, משום שלפעמים נמצאים חוטין אדומים ברגלי העופות. ואם לא עשה כן, מותר בדיעבד אפילו נתבשלו כך, אף על פי שנמצאו חוטין אדומים (הכל במרדכי פג"ה), שאינו אלא שומן בעלמא:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ז) וי"א שאין צריכין כו'. כתוב בדרישה סעיף ב' יש לתמוה איך פסק להקל על סמך כל דהו נגד ר"ח והראב"ד עכ"ל ואין זה תימה דהרבה פעמים מצינו כן שהמנהג כפוסק אחד אף שרוב הפוסקים חולקים וכל שכן כאן שדברי היש מי שאומר נכונים הם כמ"ש מהרש"ל פרק השוחט סימן ה' וז"ל יפה אמרו וכן המנהג ואמת מנין לנו להוסיף באיסורין כי בעוף לא תמצא חוטין של יד כי האגפים הם הידים ושם לא מצאנו חוטין מלאים דם עכ"ל וכ"כ בעט"ז שהמנהג שאין נוטלין ולא חותכין אגפי העוף וישב המנהג ע"ש וכן המנהג פשוט גם בזמנינו זה:

(ח) אם הוסר רק הראש וכו'. ע"ל סי' כ"ב סוף סעיף א' בהג"ה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}