שולחן ערוך יורה דעה מט ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · מט · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט שנמצא בהמסס ובית הכוסות:
- הגה: אם המחט נמצא בעובי הבשר ולא ניכר מבפנים ולא מבחוץ עיין לעיל סימן מ״ח:
מפרשים
(ד) תחוב בו מבפנים ולא ניקב כולו דינו כדין כו'. וכן הוא לשון הטור וכתב עליו בד"מ וז"ל נראה מלשון הטור דדוקא לענין ניקב בפנים ולא ניקב כולו דינו כהמסס ובית הכוסות אבל אם ניקב כולו אין דינו כהמסס ובית הכוסות דאפי' לא נמצא קורט דם סביב טריפה כולי וכן משמע בת"ה דלא כתב שהיה קורט דם סביב המחט ואפ"ה משמע דאילו לא היה הבשר זה המיעוט נחשב סתימה הוי טריפה עכ"ל (ומה שהשמיט הרב את זה בהג"ה נראה משום דכתב לעיל סימן מ"ח סעיף ח' דאף בבית הכוסות יש לנהוג איסור כשניקבו מב' צדדים אפילו אין קורט דם דאין אנו בקיאין) ומביאו הדרישה ואישתמיטתיה הרבה פוסקים והגה"מ סוף פ"ו מה"ש כתב וז"ל ואם המחט ניכרת משני צדדים בקורקבן נמצא עליה קורט דם בידוע שקודם שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שננעץ מעבר שני לאחר שחיטה כדלעיל גבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות עכ"ל וכ"כ הגהת מרדכי וסמ"ק דף צ"א ע"א וז"ל וכי נתחבה המחט בקורקבן בפנים ונמצא עליו קורט דם מבחוץ כנגד המחט טרפה ואם המחט ניכרת משני צדדים ואין קורט דם על המחט ולא על הבשר לאחר שחיטה יצא לחוץ וכשרה ולא חיישינן שמא עבר מחיים לצד חוץ עכ"ל וכן משמע להדיא באו"ה כלל נ"א דין כ"א וכן משמע בסה"ת סי' י"ד (וכן משמע מדברי הב"ח שכתב וז"ל ממ"ש הטור דינו כדין מחט שנמצאת בבית הכוסות משמע דלכל דיניהם הם שוים גם לדין קורט דם וחלודה שנתבאר בסי' הקודם ופשוט הוא ע"כ) והא דכתב הטור ולא ניקב כולו היינו משום דניקב כולו פשיטא דדמי לבית הכוסות אלא דבלא ניקב כולו הוי סד"א דדמי לכבד דמחלקינן לעיל סי' מ"א בין קופא לגו או לבר קמ"ל דבקורקבן נמי אמרינן אוכלים ומשקים דחקוהו כמו בבית הכוסות ולהכי אפילו קופא לבר כשרה וכן משמע להדיא בתוס' ובאשר"י פא"ט וזה ברור ומת"ה נמי לאו ראיה דהא ג"כ בבית הכוסות קאי התם ולא הזכיר קורט דם אלא ודאי לרוב פשיטתו לא הוצרך להזכירו או אפשר משום דס"ל כא"ז להטריף האידנא אפילו בבית הכוסות בלא קורט דם משום דאין אנו בקיאין וע"ל סי' מ"ח ס"ק י"ב:
דינו כדין מחט כו'. עיין ס"ס מ"ה מ"ש בשם ד"מ דכאן א"צ קורט דם בניקב מב' צדדים ואם ניקב מבפנים לחוד נראה פשוט שיש לעיין אם יש קורט דם מבחוץ נגדו שאסור וה"ה אפילו רק מונחת בתוכו כמ"ש סי' מ"ח סעיף ח' בהמסס. אלא שאז אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש שם קורט דם כיון שאין ריעותא לפנינו מה שאין כן בנתחב בפנים:
(ג) בהמסס: כתב הד"מ ומביאו הש"ך דנראה דוקא לענין ניקב מבפנים ולא ניקב כולו דינו כהמסס ובית הכוסות אבל אם ניקב כולו אפי' אם לא נמצא ק"ד סביב המחט טריפה ומה שהשמיט את זה בהג"ה משום דכתב לעיל סי' מ"ח סעיף ח' דאף בבית הכוסות יש לנהוג איסור כשניקב מב' צדדים אפי' אין ק"ד דאין אנו בקיאים דבשלמא המסס וב"ה שעורו רך אפשר לומר דאחר שחיטה ניקב דבר מועט כזה. אבל בשר הקורקבן הוא עב אין אומרין שמא ניקב בשעה מועטת כזו אלא כולו ניקב מחיים אבל אם ניקב מבפנים לחוץ פשוט שיש לעיין אם יש ק"ד בחוץ נגדו אסור וכן הוא אפי' רק מונחת המחט בתוכו ויש ק"ד מבחוץ אסור אלא שאז א"צ לבדוק מבחוץ אם יש ק"ד. והב"ח ופרי חדש והש"ך ואחרונים השוו דין קורקבן לדין המסס וב"ה אפי' לענין ק"ד אם נמצא ק"ד טריפה ואם לאו כשרה אפי' בניקב מב' צדדים. כתב רדב"ז בת' סי' נ"ח מחט שנמצא תחוב בקורקבן האווזא ועובר מעת לעת כשיעור חצי אצבע ולא ניכר אלא אחר הבישול ובשעת מליחה ושטיפה והדחה לא ניכר כלל ולא הרגישו במחט. מעיקר הדין שרי דתלינן שאח"כ נפל המחט לתוך הקורקבן ונתחב שם. ולמעשה יש להחמיר ע"כ. וכ' פרי חדש לדידי הוי חומרא יתירה כיון שהמחט היה ארוך כ"כ שהיה עובר מעת לעת כחצי אצבע דבר רחוק הוא שאם היה שם קודם בישול שלא ירגישו בו לפיכך אף למעשה מורינן להקל. וכתב עוד הט"ז ואם ניקב מבפנים לחוד יש לעיין אם יש קורט דם מבחוץ כנגדו שאסור והוא הדין אפי' רק מונחת כדרכה בתוכו אלא שאז א"צ לבדוק מבחוץ אם יש שם ק"ד כיון שאין ריעותא לפנינו מה שאין כן בנתחב בפנים.