שולחן ערוך יורה דעה לט כ
<< · שולחן ערוך יורה דעה · לט · כ · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
הא דמכשרינן דוקא כשהנקב כנגד הדופן אבל אם ניקבה מבפנים או אפילו בשיפולי ריאה וסרכא יוצאת משם לדופן טריפה ואם סירכא יוצאת משיפולי אונה ומתפשטת על גב האונה ונסרכת לדופן אם רוב הסירכא היא בגב האונא כשרה ואם לאו טריפה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אם רוב הסירכא כו'. בטור כתב שהרא"ש הסכים לזה והקש' ב"י דהא לעיל כתב הטור בשם הרא"ש דכשהוא נגד הצלעות והבשר אסור כיון שהוא גם נגד הצלעות ותירצו בזה הרבה תירוצים ולא ידענא קושיא מעיקרא מאי היא דהתם הוה הנקב בבירור כנגד הצלעות וכנגד הבשר ע"כ לא מהני סתימת הבשר כיון שחלק הנקב שכנגד הצלעות אינו סתום משא"כ כאן שיש סירכא אע"פ שאין סירכא בלא נקב מ"מ אין הנקב גדול כ"כ כמו הסירכא אלא שהנקב העלה ליחה סביבו עד כי הגדיל מ"ה אמרינן אם הרוב של הסירכא מן האונא אז חלק הסירכא שבו הנקב הוא משם אלא שהרחיב ועשה סירכא גם נגד האומה ושם לא יש נקב וכן איפכא זה הנלע"ד פשוט. ומ"כ אם סירכא תלויה יוצאה בשיפולי אומ' ובסוף הסירכא עבה היא ותלוי בה כמין כפתור ונראה כבועה מליאה מוגלא אפי' הכי נראה דכשר דהתפשטות ליחה היא ומ"מ בדיקה בעי עכ"ל ואני אומר דהוה בועה בשיפולי וטריפה . בילדותי ראיתי מעשה בטבח אחד מומחה בריאה שהיה עצם דק אחד ארוך קצת מונח על הריאה מבחוץ ודבק בעורה לרחבה וקלף אותו ממנה ונפח בה ולא היה מבצבץ והכשירה מטעם שהבודקים אומרים שמצלעות הבהמה נקלף ונדבק בריאה שתחת הצלעות ואח"כ ראיתי דין זה שנדפס בשם גדול אחד. ולי נראה דטריפה כיון שאפשר לו לנקוב הריאה בעי בדיקה מדין התלמוד כמו בריאה שהרגיש בה מחט בסימן ל"ו סעיף ט"ז ואנן אין בקיאין בבדיקה כמ"ש רמ"א סימן זה סעיף ד' וכפי מה שכתבתי בכל מידי דהכשר שלו תלוי בבדיקה מן הדין ותו דיש לחוש שמא נקב גם במקום אחר וכן שמעתי ממהר"ם יפה ז"ל:
באר היטב
(לח) טריפה: כ' הט"ז מ"כ אם סירכא תלויה יוצאה בשפולי אומה ובסוף הסירכא עבה ותלוי בה כמין כפתור ונראה כבועה מליאה מוגלא אפ"ה נראה דכשר דהתפשטות ליחה היא ומ"מ בדיקה בעי עכ"ל ואני אומר דהוי בועה בשיפולי עכ"ל הט"ז (ופרי חדש סי' ל"ז ס"ק כ"ג חולק על ט"ז וכן הש"ך בנה"כ ע"ש).