שולחן ערוך יורה דעה לט ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אונא הסרוכה לאונא או לאומה בין סרוכה מעט בין סרוכה כולה שלא כסדרן טרפה כסדרן כשרה (ר"ן וחידושי רשב"א) אפי' בלא בדיקה (הרא"ש וע"פ) (מיהו אם בדקוה ונמצא שם נקב טריפה) (ב"י) ואין נקרא כסדרן אלא בשתים זו אצל זו מחתוך של זו לחיתוך של זו ואפילו היא באלכסון ואפי' יש בה פלוש אבל מגבה של זו לגבה של זו או אפילו מחיתוך לגב או משפולי לשפולי או משפולי לחתוך או אפילו מחורה של לחודה של זו שאצלה או אפילו מחודה של זו לחתוך של זו שאצלה נקרא שלא כסדרן:

הגה: וי"א דאפילו בכסדרן צריך בדיקה שאין נקב בריאה (סמ"ק והגמ"יי בשם ריצב"א ותוס' בשם ר"ג ועוד גאונים וכל בו) ומאחר שאין אנו בקיאין בבדיקה כ"מ דאיכא ריעותא יש להטריף כל סירכא (הגהות מיימוני וסמ"ק וסמ"ג וכל בו) וי"א להכשירה אם היא מעיקר האונות עד חציין (מהרי"ו) אפילו מפולש וכן נוהגין להכשיר כי האי בכסדרן וכן אם יש כמין קרום בין אונא לאונא או בין אומה לאונא כסדרן יוצא מעיקרו עד אמצעיתו אין להטריף דדרך הוא להמצא כך ואין זה סירכא (סמ"ג והגמ"יי וסמ"ק וכל בו) ואין דרך קרום זה להמצא אלא בין אונא לאונא או בין אונא לאומה אבל לא בשאר מקומות (ב"י וד"מ) ואם נמצא בשאר מקום אינו אלא סרכא וכל מקום שהסרכא כשירה אף אם יש סרכא תלויה גם באותן סרכות והוא נקרא סרכא כפולה כשר (ב"י):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(י) שלא כסדרן כו'. דע שנחלקו הפוסקים בטעם הדבר ורש"י וסייעתו פירשו הטעם דשלא כסדרן טרפה משום דאין סירכא בלא נקב ולפירושו מסקי התוס' דהיינו טעמא דכסדרן כשר משום דכשהיא סרוכה במקום שאינה עומדת להתפרק סותמתה ומגינה יותר שהקרום הולך וחזק עכ"ל ור"ל דהסירכא סותמתו והב"י העתיק דאונא חברתה סותמתה וזה כבר דחו התוס' שם וכן מבואר בהרא"ש כדפי' וכן הבין מהר"מ מטיקטי"ן בהג"ה בגליון האלפסי והרשב"א והר"ן כתבו לדעת רש"י דאונא חברתה סותמתה ובשם הראב"ד כתבו בכסדרן הסרכא באה מחמת דוחק רביצתה ולא מחמת נקב והרשב"א והר"ן גופייהו ס"ל דיש סרכא בלא נקב ושלא כסדרן טרפה משום דסופה להתפרק וכנקב דמי ומהרש"ל בבדיקות שלו ובפ' אלו טרפות סי' כ"ה כתב על שמם דסבירא להו אין סירכא בלא נקב כרש"י וליתא:

(יא) וי"א להכשירה כו'. אפי' בלא בדיקה וכ"כ כל האחרונים וכן נוהגין:

(יב) אם היא מעיקר כו'. וכתב ר"מ בסת"ה נ"ל שאפילו עומדת בכסדרן במקום החיתוך ונפרדו האונות עד שנראה מקום הסירכא נקרא ג"כ שלא כסדרן עכ"ל ולא נהירא גם לא משמע הכי מדברי הפוסקים והאחרונים וכן נוהגין להכשיר:

(יג) אפי' מפולש. כלומר שיש חלון וכן נוהגין וכ"כ כל האחרונים ומשמע דאין חילוק בין אונא לאומה וכ"כ בהג"ה סעיף י"ח וכ"כ הב"ח שכן המנהג וכ"כ שאר אחרונים וכן נוהגין דלא כמהרש"ל בבדיקות ופא"ט סי' כ"ה דאוסר חלון בין אונא לאומא:

(יד) כמין קרום. בב"י פסק דאין חילוק בין קרום עב לדק כיון שהפוסקים סתמו דבריהם ולא חילקו ועוד דא"כ מי מפיס לשער העוביה והב"ח כתב דאין זו טענה דהפוסקי' נקטו בדבריהם קרום שקורין טיל"א והוא ניכר לבקיאים בדקותו ולכן כתב הר"ב בהגהת ש"ע בסתם דאם יש קרום כו' אין להטריף ונסמוך על הבקיאין שיודעים ומכירים אותו עכ"ל ול"נ כד' ב"י דהא הסמ"ק ר"ס ר"א והכל בו ומהרי"ק שורש ל"ז לא נקטו אלא קרום סתמא ולא הזכירו טיל"א וזה נראה דעת הר"ב בהג"ה מדכתב סתם קרום אלמא דאין חילוק וכ"כ בד"מ בהדיא ותמהני על הב"ח שהשיא דעת הר"ב למה שלא עלה על לבו מעולם וכן נוהגין להכשיר בכל ענין:

(טו) מעיקרו. פי' שאינו מפולש אבל אם יש בו חלון דינו כסירכא וכ"כ הפוסקים:

(טז) עד אמצעיתו. אורחא דמלתא נקט שכן הוא דרך קרום להמצא אבל אה"נ אפי' יותר מאמצעיתו דאל"כ אין חלוק בין סירכא לקרום והכי משמע מדברי קצת פוסקים שלא הזכירו עד אמצעיתו וכ"כ מהרש"ל והב"ח דבליכא חלון מכשירין אפילו נדבקה כולה ביחד מראשו עד סופו:

(יז) אף אם יש כו'. וכב"י ואם יוצא סירכא תלויה מהדיבוק שבין אונא לאומא ונסרכה באותה אונא או אומא עצמה כשרה ולא אמרינן דדלמא סרכא זו באה מהאומה וראשה השני נסרך לאונה (כלומר מחיתוך לגב וכה"ג) דהוי ליה ס"ס ספק מחמת הריאה ספק מחמת הדיבוק ואת"ל מחמת ריאה שמא בא ראשה האחד במקום שנסרכה אליו ראשה השניה עכ"ל ומביאו בד"מ ובב"ח וכ"כ העט"ז והאחרונים מיהו אינו כשר אלא כשאין בשר הריאה שתחת הסירכא מקמיט בנפיחה וכמ"ש הר"ב בהג"ה ס"ט:


ט"ז

אונא הסרוכה. פי' חוט של ריר יוצא מזה ונדבק בזה וטעם טריפות הסירכא פירש"י דאין סירכא בלא נקב שהריאה שואבת כל מיני משקה ונעשה עב בתוכה ויוצא מעט דרך הנקב ונקפה ונעשה קרום וסופו להתפרק והתוס' כתבו אף שאין עכשיו נקב סופה להתפרק ויהיה נקב:

כסדרן כשירה. לרש"י הטעם דאע"פ שיש נקב חבירו סותמו ומגין על הנקב והקרום הולך וחזק ולתוספות אמרינן בכסדרן שאין סופו להתפרק:

וי"א דאפי' בכסדרן צריך בדיקה. דהך סתימה לא חשיב שפיר סתימה כההיא דסעיף כ' והך בדיקה מבואר בש"ס דרבי נחמיה בדיק לה בפושרין וכ"כ הטור בסוף סימן זה וז"ל וכל בדיקה דהכא דנפחינן במיא דפושרין כו' וא"כ גם לעיל סעיף ג' צריכה הבדיקה שתהיה בפושרין וכתב הרא"ש הטעם דצריך פושרין כדי שירגיש בנקב כל דהו א"נ כיון שהריאה סמוכה לדופן נסרך קרום שלה מליחות הדופן אם ינפח בלא פושרין ינקוב הקרום עכ"ל ומדברי הר"ן פא"ט משמע שכל הריאה צריך להניח בפושרין ולשרותה בהן:

שאין אנו בקיאין בבדיקה. פי' בנפיחה כן הוא בספר כל בו ולפ"ז צ"ל דמה שאנו בודקין בנפיחה ושמין רוק על מקום הסירכא וסומכין ע"ז להכשיר היינו לפי שכבר עברה הסירכא ע"י משמוש כמו שכ' בסעיף י"ג ממילא לא היתה כאן סירכא כלל בזה אנו מצריכין בדיקה לחומרא דאם תבצבץ תהיה טרפה ואם לא תבצבץ כשר מצד הדין כיון שאין כאן סירכא ומ"ש כאן רמ"א דיש להטריף כיון שאין אנו בקיאים היינו כל שאינה עוברת ע"י המשמוש ויש כאן סירכא וטרפה אלא שאתה בא להכשיר מכח הבדיקה שלנו וזה אינו מועיל כיון שאין אנו בקיאים בנפיחה היאך תהיה ושמא אי היה מנפח כראוי היה מבצבץ כ"ז הוא ברור ודלא כהרבה בודקים סומכים להתיר גם בספק איסור כיון שאינו מבצבץ והם מאכילים טריפות דא"כ למה לן המיעוך והמשמוש בסירכא יחתוך אותה בסכין ויראה אחר הבצבוץ אלא ודאי דלא מהני להקל ולפ"ז הך דסעיף ג' שהעובד כוכבים נטל הריאה קודם הבדיקה שאנו מתירין שם ע"י נפיחה כיון שקי"ל בנאבדה הריאה אנו מחמירין ואוסרין כמ"ש רמ"א סעיף ב' א"כ עיקר ההיתר כאן מחמת הבדיקה וכיון שאין אנו בקיאים לא מהני בדיקתנו להכשיר וכן בההיא דסי' ל"ו סעיף ב' דנגלדה הריאה שצריכה בדיקה לא מהני לדידן דמאי שנא מהכא ע"כ לפי מה שאנו תופסים לחומרא בסעיף ב' יש להחמיר גם בההיא דסעיף ג' דלא מהני בדיקה אם לא שיש הפסד מרובה או גדיים וטלאים דפסק רמ"א להקל בנאבדה כנ"ל וכבר הקשה בפרישה על מה שאנו בודקין ברוק ולא מניחין כל הריאה בפושרין ועושין שלא כדין ומו"ח ז"ל השיב דכבר עברה הסרכא ע"י משמוש וכוונתו למה שכתבנו דהבדיקה שלנו אינה אלא לחומרא וזה מבואר:

אפי' מפולש. ואפילו באלכסון כל שהאלכסון כולו למטה מחציה כ"כ רש"ל וכל היתר שלמטה מחציין היינו כסדרן דוקא כנ"ל וכ"מ לשון כל בו וסמ"ק שכתבו וז"ל ומיהו כי ליכא סרכא רק קרום ההולך מאונה לאונה כסדרן רגילין להכשיר כי ליכא חלון אבל אי איכא חלון טרפה עכ"ל וכ"מ ל' רמ"א דדוקא כסדרן וא"כ יש לאסור אם אין הקרום מחתוך לחתוך אלא מחוד לחוד אלא שהב"י כתב מנהגנו להכשיר אם הקרום מחידוד לחידוד ומשמע מדברי רמ"א דלא קי"ל הכי אלא כסדרן ממש בעינן וכמ"ש בסמוך ויש ללמוד מדברי כל בו והסמ"ק האלו דלאו דוקא עד חציה אלא אפי' אם הקרום הולך מעיקר האונות עד כל צד בין האונות דהיינו עד ראשם כשר בדליכא חלון וכ"כ רש"ל בהג"ה בדיקות ומ"ש רמ"א כאן עד אמצעיתו הוא לשון סמ"ג וכתב מו"ח ז"ל דנקט עד אמצע שהוא לשון ברור דשם אפי' איכא חלון אין איסור משא"כ למעלה מחציה דשם טרפה כשיש חלון אבל בלא חלון כשר עד למעלה וכן עיקר:

או בין אומא לאונא. משמע דגם בזה כשר למטה מחציין אפילו כשיש פילוש דהיינו חלון אבל רש"ל כתב שמ"כ שיש להטריף חלון בין אונא לאומא וכן ראוי לפסוק כיון שר"ת כתב קבלה בידו רב מפי רב שחלון טרפה אפילו בכסדרן אלא שאנו מחלקין דלמטה מחציין מותר כיון שיש הרבה גדולים ראשונים שאוסרים בין אונא לאומא אפי' אם הוא כסדרן אפשר דבזה כ"ע מודים דטרפה כשיש חלון אפילו למטה מחציין בין אונה לאומה כך הם דבריו וכן הוא במהרי"ל וכן ראוי לפסוק שלא להכשיר חלון אלא בין אונה לאונה מחציין ולמטה ולא בין אונה לאומה ושוב מצאתי למהר"ל מפראג שכ' וז"ל נראה דהלכה כר"ת דלא אמרינן באונא ואומא היינו רביתייהו אלא דוקא באונות שהם ב' דברים שוים אבל באומא הוא כאילו נסרך בגרגרת ולאו היינו רביתייהו וכך יש לפסוק והוא נכון עכ"ל. מבואר דעתו דבאונא לאומא אפילו בלא חלון יש לאסור אפילו למטה מחציין כיון דלאו רביתייהו כן שם אלא דמ"מ יש לנו להכשיר גם בין אונה לאומה למטה מחציין דבזה רש"ל ורמ"א שוים אלא דבחלון יש להטריף שם כנלע"ד:

אם יש סרכא תלויה כו'. אבל אם גם אותה סרכא נדבקת למקום אחר טרפה ואפילו לאותה אונה עצמה לפי מה שיתבאר בסעיף ט' דזה לא מקרי סרכה תלויה ולא מהני בזה מיעוך ומשמוש כיון שבמקום אחד יש תרתי לריעותא כנלע"ד:

באר היטב

(ז) לאומא:   פי' חוט של ריר יוצא מזה ונדבק בזה. וטעם טריפת הסירכא פי' רש"י דאין סירכא בלא נקב שהריאה שואבת כל מיני משקה ונעשה עב בתוכו ויוצא מעט דרך הנקב ונקבה ונעשה קרום וסופו להתפרק והתוס' כתבו אף שאין עכשיו נקב סופו להתפרק ויהא נקב.

(ח) בדיקה:   והטעם לדעת רש"י אמרינן דאע"פ שיש בו נקב חבירו סותמו ולפי' התוס' אמרינן דבכסדרן אין סופו להתפרק (ועיין פרי חדש מה שהביא בשם הררי"ט צהלון).

(ט) סירכא:   וכ' בט"י מה שאנו בודקין בנפיחה ושמין רוק על מקום הסירכא וסומכין ע"ז להכשיר היינו לפי שכבר עברה הסירכא ע"י משמוש כמ"ש בסעיף י"ג ממילא לא היה כאן סירכא כלל בזו אנן מצריכין בדיקה לחומרא דאם תבצבץ תהיה טריפה ואם לא תבצבץ כשר מצד הדין כיון שאין סירכא. ומ"ש רמ"א שאין אנו בקיאין בבדיקה היינו בסירכא שאינ' עוברת ע"י משמוש ויש כאן סירכא וטריפה אלא שאתה בא להכשיר מכח הבדיקה שלנו וזה אינו מועיל כיון שאין אנו בקיאין בבדיקה בנפיחה ושמא אם היה מנפח כראוי היה מבצבץ (וכן בכ"מ שצריך בדיקה מן הדין והעיקר ההיתר מחמת הבדיקה אין אנו בקיאין וטריפה וע"ל ס"ק ז') כ"ז נ"ל ברור ודלא כהרבה בודקים שסומכים להתיר גם בספק איסור כיון שאינו מבצבץ והם מאכילי טריפות ולפ"ז הך דבס"ג שהעובד כוכבים נטל הריאה קודם הבדיקה שאנו מתירין ע"י הנפיחה א"כ מאחר שעיקר ההיתר כאן הוא ע"י בדיקה ואין אנו בקיאין יש להטריף וכן בההוא דסי' ל"ו סעיף ב' דנגלדה הריאה שצריכה בדיקה לא מהני לדידן ע"ש שכתבתי בשם נ"ה שחולק עליו בנגלד הריאה דמהני לדידן גם יש להחמיר בההוא דסעיף ג' דלא מהני בדיקה אם לא שיש הפסד מרובה או גדיים וטלאים וכבר הקשה בפרישה על מה שאנו נוהגין לבדוק ברוק ולא מניחין כל הריאה בפושרין והשיב לו הב"ח דהבדיקה שלנו אינו אלא לחומרא.

(י) מפולש:   פי' אפי' יש שם חלון (אפי' באלכסון כל שהאלכסון למטה מחציין רש"י) וכ' ט"ז ולאו דוקא עד חציו אלא אפי' אם הולך מהעיקר האונות עד כל צד בין האונות דהיינו עד ראשם כשר בדליכא חלון ומ"ש רמ"א כאן אמצעית שהוא ל' ברור דשם אפי' איכא חלון אין איסור משא"כ למעלה מחציין דשם טריפה כשיש חלון אבל בלא חלון כשר עד למעלה וכן עיקר (ט"ז) ואין חילוק בין אונא לאומא משא"מ למעלה מחציו שם טריפה כשיש חלון אבל בלא חלון כשר עד למעלה.

(יא) בכסדרן:   וכ' בש"ך דאם עומד כסדרן במקום החיתוך ונפרדו האונות עד שנראה מקום הסירכא משמע מדברי הפוסקים האחרונים דנקרא כסדרן וכשר וכן נוהגין להכשיר עכ"ל.

(יב) סירכא:   וכ' בט"ז דוקא מעיקרו דאז אינו מפולש אבל אם יש בו חלון טריפה (וכ"כ רש"ל ומהרי"ל) ובנ"ה פוסק אפי' יש חלון בין אונא לאומא כשרה כמ"ש בש"ך ס"ק י"ג וכתב עוד דאין חילוק בין קרום עב או דק וכ' עוד דאם אין בו חלון אפי' נבדקה כולה ביחד מראשו עד סופו ג"כ כשר.

(יג) כשר:   וכ' הש"ך מיהו אינו כשר אלא כשאין בשר הריאה שתחת הסירכא מקמיט בנפיחה וכמ"ש הרב בהג"ה סעיף ט'. וכ' בט"ז אבל אם גם אותה סירכא נדבקת למקום אחר טריפה ואפי' לאותו אונא עצמה לפי מה שיתבאר בסעיף ט' דזהו לא מיקרי סירכא תלויה ולא מהני בזה מיעוך ומשמוש כיון שבמקום א' יש תרתי לריעותא כנלע"ד עכ"ל (וכ"כ רש"ל והש"ך מכשיר).



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש