שולחן ערוך יורה דעה לד י

הקנה בסופו משנכנס תחת (החזה) מתפצל ומשם יפרד והיה לשלשה ראשים; האחד נוטה ללב, ואחד לכבד, ואחד לריאה. ושלשתן נקובתן במשהו.

{{רמ"א|הגה: מיהו בקנה הלב שהוא שומן שיורד בין ערוגות הריאה ללב רגילין להיות בו נקבים קטנים דקים והיינו רביתייהו ולא מקרי נקבים וכשר (הגהות אשיר"י פא"ט ורוקח ובשערים שער ל"א).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(כ) האחד נוטה ללב. והוא המזרק הגדול שיוצא ממנו לריאה:

(כא) ואחד לכבד. היינו המזרק הגדול שבכבד והוא נקרא סמפונא רבא דכבדא אבל סמפונות הקטנים שבכבד יתבאר דינם בסימן מ"א וכן הסמפונות הקטנים שבריאה יתבאר דינם בסי' ל"ו סעיף ו':

(כב) רגילים להיות בו נקבים דקים כו'. וכתב הב"י ואני שמעתי הטעם שאותן הנקבים הם פיות הסמפונות ולא נקבים נינהו ע"כ ומביאו ד"מ ואינו דומה שמיעה לראיה שכן ראיתי בעיני והוא פשוט והלכך אם יש נקבים שלא במקום פיות הסמפונות טרפה:

באר היטב

עריכה

(טז) לכבד: היינו המזרק הגדול שבכבד אבל בסמפונות הקטנים עיין סי' מ"א.

(יז) וכשר: והטעם שהם פיות הסמפונות ולא נקבים והלכך אם יש שם נקבים שלא במקום פיות הסמפונות טריפה.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}