שולחן ערוך יורה דעה לד ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · לד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם ניקבה נקב שיש בו חסרון כאיסר -- אסורה. ואם ניטלה ממנו רצועה לארכה, אי כד מעגלת לה הויא כאיסר -- אסורה. ויש מי שאומר שאין אנו בקיאים בשיעור כאיסר הלכך משערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה:
- הגה: ולפי מה שיתבאר בסמוך לשיעור איסר הוא פחות מרוב אם כן מי שאינו בקי יבא להקל, על כן נראה דרצה לומר רוב רוחב חלל קנה של עוף דהוא פחות מכאיסר, ומי שאינו בקי יטריף בכל ענין. (ד"ע).
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ד) הלכך משערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה. ז"ל הרשב"א ונראה דמ"מ אם אין שעור הקדירה יותר מחצי רוחב עגול פי הקנה כשרה וכדאמרינן גבי עוף מקפלו ומניחו ע"פ הקנה אם חופה רוב קנה טריפה ואם לאו כשרה אלמא בעוף דחיותו מועט אזלינן לרוב פי הקנה כ"ש בבהמה דחיותה גדול עכ"ל ומ"ש הר"ב ולפי מה שיתבאר בסמוך כו' ר"ל מה שכתב בסעיף שאח"ז ניקבה סביב היקפה כו' אם אין בהן חסרון מצטרפין לרוב חללה ואם יש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר נמצא שיעור איסר פחות מרוב וכ"כ בד"מ בהדיא וכן ביאר הדרישה ס"ג וע"כ נ"ל להר"ב דר"ל רוחב חלל הקנה של עוף אבל זהו דחוק מאד ואינו נ"ל כלל דמשמע דבכל עוף ובהמה בקנה דידיה קאמר ועוד דמלשון הרשב"א משמע דבקנה דבהמה קאמר ועוד דהרשב"א כתב שם כן אמתני' (דף נ"ד ע"א) עד כמה תחסר דאיירי בהדיא בבהמה ועוד דאי ברוב חלל הקנה דעוף מיירי אכתי לא ידעינן שעורא דאיזה עוף נשער ורצו לפרש ולא באו אלא לסתום אלא ודאי ברוחב חלל הקנה דבהמה מיירי (דהיינו גסה לגסה ודקה לדקה) ולענין מה שהקשה הר"ב ולפי מה שיתבאר בסמוך כו' לק"מ לפע"ד דודאי שיעור איסר יותר מרוב היקף הגרגרת דבהמה וזהו דבר המורגש לחוש הראות שהרי הוא עכ"פ יותר גדול מגרגרת דעוף וכמו שכתב רש"י והרא"ש והר"ן ושאר פוסקים בעוף דליכא בגרגרת דידיה כאיסר כו' ע"ש וברוב היקף הגרגרת אינו אלא רצועה אחת מנקבים כזה (ובאיסר יש כמה וכמה רצועות כזה אלא דהיכא דאין בנקבים חסרון לעולם לא מצטרפינן לרובא אלא כשהן עומדין סביב היקפה כזה) בענין שאם תחברם יחד יהא נפסק רוב הגרגרת אבל כשהן עומדים באורך הקנה כזה ..... אע"פ שהרצועה היא כ"כ ארוכה כמו רוב היקף הגרגרת לא מצטרפין לרובא דלא יהא אלא מחוברים יחד בודאי לא גרע מנסדקה בסעיף ז' דאפי' לא נשתייר אלא משהו למעלה ולמטה כשר (ועיין בכסף משנה פ"ג מה"ש דין כ"ג ד"ה ניקבה נקבים כו') אבל בנקבים שיש בהן חסרון לא שייך צירוף אלא כשהן עומדין באורך או באמצע הגרגרת דכשהן עומדין בהיקף הגרגרת פשיטא דמצטרפים לרובא דודאי לא גרע מנקבים שאין בהן חסרון ולא נפקא לן מידי ביש בהן חסרון אלא ודאי מה דמצטרפים נקבים שיש בהן חסרון לכאיסר היינו כשהן עומדים באורך או באמצע הגרגרת בענין שאין מקיפים רוב הקנה וא"כ לק"מ דאע"ג דרוב הוי פחות מכאיסר וכמ"ש וכדמשמע נמי קצת מפירש"י (דף מ"ה ע"א) ד"ה אלמא כיון כו' עד וגבי נקבים בעי כאיסר לשערינהו ע"ש מ"מ באין בהן חסרון טריפה כיון שהן עומדים בהיקף הגרגרת דהוי ממש כנפסקה אם תחברם יחד אבל ביש בהן חסרון ע"כ מיירי כשהן באורך הקנה וכדפי' ולא שייך צירוף רובא דהא אינן עומדין בהיקף והלכך כי מטרפי' בנקבים שיש בהן חסרון ע"כ לא מטעם נפסקה אתינא עלה אלא מטעם דהוי כנחסרה והלכך מצטרפים לשיעור נחסרה דהיינו כאיסר והוא יותר מרוב חלל הקנה וכאשר כתבתי מוכח מדברי ר' ירוחם שכתב וז"ל יש מי שכתב שאם הוא עוף גס ויש בקנה דידיה כאיסר משערינן בו כאיסר כמו בבהמה וי"מ דעוף דאין חיותו כ"כ כבהמה לא שיערו בו כאיסר אפי' יש ברחבו כאיסר אלא משערינן ברוב וראשון נראה עיקר עכ"ל ומביאו ב"י ומדכתב דעוף אין חיותו כ"כ כו' מכלל דשיעורא דאיסר הוא יותר מאם חופה דעוף גדול וכ"ש שהוא יותר מרוב היקף גרגרת דידיה ואפ"ה כתב שראשון נראה עיקר דהיינו בנקבים שיש בהן חסרון שמצטרפין לכאיסר בעוף גדול ובאין בהן חסרון ע"כ הוא מודה דאף בעוף גדול מצטרפין לרובא א"כ יהא אין בהן חסרון חמור מיש בהן חסרון אלא ודאי נקבים שאין בהן חסרון לא שייכי אלא כשעומדין בהיקף הגרגרת ונקבים שיש בהן חסרון לא שייכי אלא באמצע הגרגרת או באורך וכדפי' וכן משמע מדברי שאר הפוסקים כדפי' ובעט"ז כתב וז"ל ועכשיו שא"א בקיאין באיסר כמה הוי אנו משערינן ברוחב חלל הקנה וגם בבהמה אנו משערינן כן שאם הנקבים שביניהם חופה חלל פי הקנה טריפה וכן בנקיבת נקב ארוך משערינן חסרון הרצועה ג"כ כשיעור זה עכ"ל והשמיט הגהת הר"ב ואולי כוון למה שכתבתי ומ"ש הב"ח סעיף ח' בזה לא ירדתי לסוף דעתו בכל דבריו ע"ש:
ט"ז - טורי זהב
ברוב רוחב חלל הקנה. הטעם בזה מדמצינו אפילו בעוף דחיותו מועט דמותר אם מקפלו ומניחו על רוחב חלל הקנה כמ"ש סעיף ג' כ"ש בבהמה דחיותו גדול כ"כ הרשב"א:
ולפי מה שיתבאר כו'. היינו בסעיף ג' דבאין חסרון דקיל היא ברוב וביש חסרון דחמיר הוא כאיסר וא"ל קושית רמ"א דנגד רוב ההיקף הוה איסר זוטר מיניה אבל נגד רוב רוחב חלל הקנה איסר גדול ממנו פשוט דזה אינו דשיעור גדול יש במכסה כל שטח רוחב החלל וממלא אותו ממה שיש בחוט המקיף סביב ההיקף של הקנה וע"כ תירץ רמ"א דמיירי כאן בחלל קנה עוף ודברי הרשב"א אינם משמע כן דלא הזכיר כלל עוף וז"כ א"ל דעיקר החומרא בסמוך דנצרף השלם עם הנקבים דא"כ קשה היה לנו לצרף ולשער בין הכל ברוב ההיקף כמו באין חסרון בנקבים ולמה ניזול כאן לקולא לשער בכאיסר וראיתי רבים דוחקים עצמם לתרץ קושית רמ"א בדרכים אחרי' ולא שוה לי והנראה לע"ד דליכא קושיא כל עיקר דודאי אנו רואים דבסדק יש חילוק בין אורך לרוחב דבאורך אין סדק מזיק אפילו גדול מאד וברוחב מזיק ברוב היקף הקנה שזהו פסוקת הגרגרת שהיא הל"מ ברוב אלא דאם יש חסרון בנקב ובאותו חסרון יש בו חלק מן הרוחב ומן האורך דצד האורך שבו אינו מזיק מה תאמר דמזיק עכ"פ מצד החסרון שבו הנה באותו חסרון עיקר ההיזק מחמת חלק הרוחב שבו ואתה רוצה למותחו ולעשות ממנו כמו סדק ולמדוד בו ברוב היקף הקנה אני אומר לך תמתח אותו לאורך הקנה ולא יפסל כלום ע"כ נתנו חכמים שיעור כאיסר שאם כל חלל החסרון כאיסר שהוא יותר מרוב היקף אם תמתח אותו ותעשה ממנו סדק לרחבו מ"מ בעינן דוקא כשיעור זה כיון שבאמת אין כל הנקב ברוחב רק שעם חלק האורך נעשה כך אחר שתמתח אותו ע"כ אנו מטריפין כשיעור זה אע"פ שרוב היקף קיים ומיעוטו יש בו נקב בחסרון כשיעור איסר עם האורך וע"כ גם בסיפא ניחא מטעם זה דשם מיירי שהנקבים בהיקף הקנה ע"כ אם אין בהם חסרון אנו משערין ברובו בהיקיפו כשאר פסוקת הגרגרת שנסדק סדק אחד ברחבו ברובו ה"נ בהנהו סדקים קטנים ואע"ג דהנהו סדקים קטנים הם ארוכים מאד מ"מ לאורך הגרגרת אין אנו מצטרפין רק רוחב שלהם כי האורך אינו מזיק כלל אין אנו חושבין רק רוחבו באורך כל שהוא ואם היה רוב ההיקף שלם כשר אבל אם יש חסרון בנקבים קטנים אלו אז החסרון גורם לך שתשער גם כל האורך כיון שבכל האורך יש בו חלק הרוחב ומזיק בו בזה דינו כמו שנחסר נקב אחד גדול כשיעור כל הנקבים אלו עם השלם שביניהם ושיעורו כאיסר וכדלעיל ממש והחומרא בזה דאע"פ שרוב היקף הקנה לא נלקה כלל טרפה כיון שיש חלל כאיסר נמצא הך כאיסר אין בו חומרא טפי משיעור רוב ההיקף דתרוייהו חדא הם אלא ששיעור רוב הוא באם אין חסרון ואין אתה חושב רק רוחב הסדקים לא האורך כלל ואם יש חסרון אתה חושב גם האורך כיון שיש בו חסרון ומ"מ לא נאמר דהוה כאילו כולו כשיעור הרוחב אלא קים להו לחכמים דבחלל כאיסר יש בו לקותא מצד רוחב שלו כשיעור רוב ההיקף אבל בפחות מאיסר כשר אע"פ שיש שיעור רוב אם תמתח אותו ולפ"ז יפה אמרו מי שאינו בקי בשיעור כאיסר יחמיר לשער ברוב ההיקף והחומרא בזה דביש נקב בחסרון אנו חושבים כל החסרון כאלו הוא לרוחבו נמצא טרפה אפי' אם החסרון בחלל כפחות מאיסר כנלע"ד ברור אחר שירדתי לעומקו של דבר בסייעתא דשמיא והצעתי הדבר לפני גדולים והוטב בעיניהם:
באר היטב
(ג) ענין: והש"ך והט"ז חולקין על זה וס"ל דמשמע בכל עוף ובהמה בקנה דידיה קאמר וקושית הרמ"א מתרץ הש"ך בענין אחר וגם הט"ז מתרץ קושית הרמ"א בענין אחר ופוסק ג"כ דיש לשער בבהמה ברוב חלל הבהמה ובספר כנה"ג הניח הדבר בצ"ע.