שולחן ערוך חושן משפט תכא ו

בכל מקום שחובל בחבירו בכוונה חייב בה' דברים אפי' נכנס חבירו לרשותו שלא ברשות וחבל בו והוציאו חייב דנהי שיש לו רשות להוציאו אין לו רשות לחבול בו אבל אם הוא מסרב בו ואינו רוצה לצאת י"א שיש לו רשות אפילו לחבול בו כדי להוציאו:

הגה: וכן מי שיש לו משרת וחושש שיגנוב לו יוכל להוציאו קודם זמן השכירות (ואם מסרב יוכל להכותו עד שיצא) (מרדכי פ' המניח):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ואם מסרב יכול להכותו: בגמרא אמרו כן בעבד עברי ולמדו כן מדכתיב לא תקחו כופר לשוב וגו' ודרשינן לא תקחו שופר לשב פי' מי שדינו להיות שב אל משפחתו:

באר היטב

עריכה

(ג) וחושש: (* א"ה בתשובה שבות יעקב ח"א סי' קע"ד נשאל בדין זה וכמדומה דאישתמיטתיה הג"ה זו ע"ש).

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}