שולחן ערוך חושן משפט תד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כחש מחמת המכה בשעת העמדה בדין והרי הפחת שוה מאה נותן לו כשעת העמדה בדין השביח המזיק בשעת העמדה בדין אם מחמת שפטמו שבח אינו משתלם ממנו אלא מה שהי' שוה בשעה שהזיק

(וי"א דאם השבח יתר על ההוצאה נוטל המזיק דמי ההוצאה וכבר טרחו ועמלו ובשאר השבח נוטל הניזק חלקו) (טור ס"ג)

ואם מחמת עצמו השביח משתלם ממנו בשעת העמדה בדין:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

נותן לו כשעת העמדה בדין:    לשון הגמ' דאמר לי' מקרנ' דתורך דקבירא בשורי המנוגח כיחש כ"כ פי' כיון שהוא עדיין חי כאב הנגיחה הוא בו עדיין ומכח זה מכחיש ואזיל משא"כ בסי' שלפני זה דשם מיירי דמת מיד מהנגיחה והפסידה דאח"כ אינו מחמת כאב הנגיח':

השביח המזיק:    פי' שור המזיק:

וי"א דאם השבח יתר על ההוצאה כו':    בטור כתב עוד ז"ל דאם ההוצא' יתירה על השבח אין לו לניזק בשבח כלום אלא נוטל כפי מה שמגיעו בשעת הנזק ע"כ וכתבתי בפריש' דדוקא קאמר דאין לו בשבח כלום אבל ג"כ א"צ ליתן הוצאה כלום ומפסיד המזיק מה שהיתה ההוצא' יתירה על השבח וה"ט דאף דהם שותפין בשור המזיק והשותף היורד ברשות צריך לשלם לו חצי ההוצא' מכיסו היתירה על השבח וכמ"ש בסי' שע"ה היינו דוקא בשותף היורד ברשות אבל זה אף דהוא כשותף מ"מ ה"ל כשותף היורד שלא ברשות וכמ"ש בסי' קע"ה ושע"ה ע"ש ודו"ק:

ואם מחמת עצמו כו':    הטעם דמיד בשעת נגיחה נעשו המזיק והניזק שותפין בהשור והוא ברשות שניהן לענין אם נפחת או נשבח ממילא משעת הנגיחה והלאה וכ"כ בטור:



באר היטב

(ב) בדין:    כיון שעדיין חי הוא עוד כאב הנגיחה בו ומכח זה מכחיש ואזיל. שם.

(ג) עצמו:    הטעם דמיד בשעת נגיחה נעשו המזיק והניזק שותפין בהשור והוא ברשות שניהן לענין אם נפחת או נשבח ממילא משעת הנגיחה והלאה כ"כ הטור. שם.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש