שולחן ערוך חושן משפט שצח ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם הכניסו ברשות בעל החצר פטור בעל השור ואם הזיק שור בעל (החצר) לשור הנכנס ברשות פטור אא"כ קבל עליו בעל החצר שמירתו:

הגה: וי"א דכיון דנתן לו רשות ליכנס הוי כאלו קיבל עליו שמירתו ודוק' בנזיקין דאתו ליה מבעל החצר אבל בנזיקין דאתו ליה מעלמא אינו חייב עד שיקבל עליו שמירתו (טור בשם ר"י והרא"ש):

מפרשים

 

ברשות בעל החצר:    פי' שבעל החצר נתן רשות לראובן להכניס שורו לחצרו והזיק שור ראובן לשור בעל החצר בזה כ"ע מודים דפטו' ראובן מההיזק ואם הוא איפכא דשור בעל החצר הזיק לשור ראובן הנכנס בזה פליגי דהמחב' פסק כר' דס"ל דאף שנתן לו רשות לראובן להכניס שורו מ"מ לא קיבל עליו שמירת שורו ומור"ם הביא דעת הפוסקים כרבנן דס"ל דמסתמא קיבל עליו שמירת שורו כיון דבעל החצר הוא מסתמא הוא ובני ביתו הן בחצירו משא"כ זה שהכניס שורו דלא נשאר עומד שם לשמור שורו שלא יזיק לבעל החצר ועפ"ר וע"ל בסי' רצ"א דשם נתבאר פלוגתייהו ועיין ג"כ בסימן שצ"ג מ"ש שיש לתמוה על מור"ם על מ"ש שם בהג"ה ס"א ע"ש:

ואם הזיק שור של בעל החצר כו' פטור:    דקדק וכ' שור כו' דאילו הזיקו בעל החצר בעצמו לשור הנכנס הי' חייב וכמ"ש המחבר בס"א דאם הזיקו לדעת חייב ור"ל לדעת שידע בו שנכנס אף שנכנס שלא ברשות אפי' בשוגג ומשום דאדם מועד לעולם וכמ"ש בסימן שע"ח וכ"ש כאן שנכנס ברשות:
 

(א) אם הכניסו כו'. ע' בתשובת ר"ש כהן ס"ג סי' ו':

(ב) ואם הזיק שור כו' צ"ל שיש ט"ס בדברי הראב"ד וכמ"ש הרב המגיד ודלא כדאיתא בטור וב"ח וכדמוכח בהשגות הראב"ד ספ"ג מה' נזקי ממון וע' בש"ס ובתו' ובלח"מ פ' ז' מהל' נזקי ממון ודו"ק וצ"ע:

(ג) דאתי ליה מעלמא אינו חייב כו'. פי' מהרש"ל כגון שנכנסו שוורים לחצרו והזיקו לזה אבל אם יצא לחוץ והוזק חייב בעל החצר וה"ה אם חנק עצמו בחצר דחייב ואף אם יצא והזיק לאחרים חייב בעל החצר ע"ש באריכות ואין משמעו' לשון מוהר"ם כן ומכ"מ דברי מהרש"ל עיקר ודוק בהרא"ש:
 

(א) מעלמא:    כת' הש"ך דמהרש"ל פירש כגון שנכנסו שוורים לחצירו והזיקו לזה אבל אם יצא לחוץ והוזק חייב בעל החצר וה"ה אם חנק עצמו בחצר דחייב ואף אם יצא והזיק לאחרים חייב בעל החצר ע"ש באריכות ואין משמעות ל' הרמ"א כן ומ"מ דברי מהרש"ל עיקר ודוק בהרא"ש עכ"ל וע"ל סי' רצ"א וריש סימן שצ"ג ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש