שולחן ערוך חושן משפט שסז ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אפילו החזיר הגזילה כולה חוץ משוה פרוטה חייב הגזלן להוליכה אחר הנגזל ולא יתן לא לבנו של נגזל ולא לשלוחו אא"כ עשה הנגזל השליח בעדים וכן אם עשו ב"ד שליח בעדים ונתן לו יצא ואצ"ל אם נתן לב"ד שיצא:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ש"ך - שפתי כהן

(ז) השליח בעדים כדלעיל סי' קכ"א ס"ב:

(ח) וא"צ לומר אם נתן לב"ד שיצא והיינו דוקא כשנותן לב"ד שישלחוהו לידו מתי שירצו ולא שהשליח או הב"ד ישמרו בידם עד שיבוא דוקא בעצמו ובזה ניחא הא דכתבו התוס' דף ק"ד ע"א דבנתן ביד ב"ד מהני וכ"כ מהרש"ל שם סי' ל"ה לדעת התוס' ובדף ק"ג ע"א הקשו על פירש"י אלא ודאי לא הקשו אלא על מה דמשמע מפירש"י דהשליח ב"ד שומר' בידו עד שיבוא הנגזל. ובזה מיושב מה שהקשה מהרש"א בדברי התוס' דף ק"ד בד"ה אמר כו' וע"ש ודוק ועיין בסמ"ע ס"ק ו':



באר היטב

(ה) לבנו:    נ"ל דגם ברישא בלא נשבע לא יתן לבנו כו' אלא אורחא דמלתא נקט דכל שלא נשבע דאין צריך לשלח הגזילה למקום שהנגזל שם מסתמא מחזיקו בידו עד שיבא. סמ"ע.

(ו) יצא:    גם זה מפני תקנת השבי' הקילו עליו שלא יצטרך להרבות בהוצאת הדרך כן פרש"י ויהיה ביד שליח ב"ד עד שיבא הנגזל ויקחנו מידו והגזלן פטור מהאחריות מיד שמסרו לשליח ב"ד כ"כ הסמ"ע אבל הש"ך כתב וז"ל והיינו דוקא כשנותן לב"ד שישלחוהו לידו מתי שירצו ולא שהשליח או הב"ד ישמרו בידו עד שיבא דוקא בעצמו ובזה ניחא הא דכתבו התוספות שם דבנתן ביד ב"ד מהני וכן כתב מהרש"ל שם לדעת התוספות ובדף ק"ג ע"א הקשו על פרש"י אלא ודאי לא הקשו אלא על מה דמשמע מפרש"י דהשליח ב"ד ישמרנו בידו עד שיבא הנגזל ובזה מיושב מה שהקשה מהרש"א בדברי התוספות דף ק"ד בד"ה אמר כו' ע"ש ודו"ק עכ"ל.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש