שולחן ערוך חושן משפט של ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · של · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
נטע הנוטע והשביח ורצה להסתלק שנמצא בעל הקרקע צריך להוריד אריס הרי בעל הקרקע מוריד אריס (וסתם אריס נוטל שליש מן השבח טור) ויטול בעל הקרקע החצי ולא יפסיד כלום ויטול האריס שליש והשתות הנשאר של נוטע שהרי סילק עצמו ברצונו
- מיהו לא יוכל להסתלק בלא רשות בעל השדה (נ"י פרק המקבל):
מפרשים
ויטול בעל הקרקע החצי כו': הטור ביארו וכ' דהיינו במקום שבעל השדה והשתל חולקין בשבח ולאריס נותנין שליש השבח והי' השבח י"ב דינרין יטול בעל השד' חציו כמו שהי' רגיל ליטול ומהחצי של השתל נוטל האריס ארבע שהן שליש מכל השבח וישאר להשתל שבח בעד שני דינרין שהוא שתות מכל השבח שהי' י"ב דינרין ע"כ והטעם דבעלמא נוטל השתל טפי מהאריס משום דשתל הוא הנוטע אילנות בגן או בשדה מעיקרא והאריס הוא אשר יורד לעבוד בשדה נטוע וק"ל.
מיהו לא יוכל להסתלק כו': בנ"י כ' דלא יכול להכניס אריס במקומו ולא לומר אטול הרביעית מהגן או מן השדה ואעבדנו ואת' שכור חריס לעבוד ג' רביעית שלך ותן רביעית לאריס ומחצ' יהי' שלך משום דכל החלקים משועבדי' אהדדי כו' ובד"מ הביאו:
(א) מיהו לא יכול להסתלק כו'. לא ירדתי לס"ד הרב דמשמע דר"ל דאף ע"פ שהשתל אינו נוטל רק השתות לא יוכל להסתלק בלא רשות בעל השדה ובנ"י שם לא קאמר אלא דכשרוצה ליטול החצי או רביעית ולו' אכניס אריס אחר במקומי אבל כשאינו רוצה ליטול רק השתות משמע בנ"י (וברמב"ן בספר המלחמות) שם להדיא דיכול להסתלק בלא רשות בעל השד' וכן משמע בש"ס ובפוסקים וצ"ע וכמ"ש בסמ"ע ס"ק ו' בשם הנ"י דלא יכול להכניס אריס במקומו ולא לו' אטול הרביעית מהגן או מן השדה כו' וכ"כ הרמב"ן בספר המלחמות והוא מוכח בש"ס לכל הפוסקים שפסקו כרב אשי ע"ש:
(ד) מיהו: לא ירדתי לסוף דעת הרב דמשמע דר"ל דאע"פ שהשתלן אינו נוטל רק שתות לא יוכל להסתלק בלא רשות בעל השדה ובב"י שם לא קאמר אלא כשרוצה ליטול החצי או רביעית ולומר אכניס אריס אחר במקומי אבל כשאינו רוצה ליטול רק השתות משמע בנ"י שם להדיא וברמב"ן בספר המלחמות דיכול להסתלק בלא רשות בעל השדה וכן משמע בש"ס ופוסקים וצ"ע. ש"ך.