שולחן ערוך חושן משפט שלט ו


שולחן ערוך

נתן טליתו לאומן לתקנה בקבלנות וגמרה כל זמן שהטלית ביד האומן אינו עובר נתנו לו אפילו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין שקבלנות כשכירות לפורעו בזמנו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כל זמן שהטלית ביד האומן כו':    דאז אין פעולת שכיר מוטל על ב"ה לעבור עליו שהרי תופס משלו כנגדו:

משום בל תלין כו':    כן הוא שם בברייתא ובטור וקשה דמשום ביומו תתן שכרו הל"ל ובפרישה כתבתי משום דרוב שכיר יום אינן עוברין משום ביומו תתן כו' וכנ"ל אלא משום בל תלין מ"ה נקטינהו ג"כ כאן כאלו אמר חיוב' דבל תלין דעלמא הוא חל כאן מיד ששקעה החמה אבל אין לתרץ ולומר דהרמב"ם והטור סבירא לי' דהגמ' נקט משום דס"ל דעובר בכל א' בכל ה' לאוין וכנ"ל ס"ב ומ"ה נקטו בל תלין לרבותא דאפי' אותו עובר וכ"ש משום ביומו תתן שכרו דז"א דהא כבר כתבתי דגם להרמב"ם והטור אינו עובר בחמשתן אלא הכובש שכרו ואין דעתו ליתנו להשכיר כלל משא"כ כאן דלא איירי בכובש וק"ל:

שקבלנות היא כשכירות:    כ"כ לאפוקי ממ"ד אומן קונה בשבח כלי דאליביה כשהשביחו עשה השבח לעצמו וכשאח"כ מסר הכלי עם השבח לב"ה הרי הוא כמכר לו הפועל משלו ולא מחשבי הדמים שכר פעולה אלא כהלואה קמל"ן דקיימא לן דאין אומן קונה בשבח כלי (וכמ"ש לעיל סי' ש"ו ס"ב) וה"ל שכר פעולה לגביה ב"ה:

ש"ך - שפתי כהן

(א) שקבלנות היא כו' בסמ"ע כ' הטעם דאין אומן קונה בשבח כלי עיין בא"ע סי' כ"ח סט"ו שם כתוב ב' דעות בזה ור"י ס"ל דקונה היינו משום חשש קדושין חוששין גם לדעת ר"י ומקודשת מספק אבל לענין ממונא הכריע דלא כר"י וכן פסק ב"י שם ס"ב אמנם דברי הטור בשם הרא"ש צ"ע וסתרי אהדדי ודו"ק ועיין במפרשים האחרוני' ולעיל סי' ש"ו ס"ב כתבתי דהך דהכא מיירי אפי' למ"ד אומן קונה בשבח כלי ע"ש:



באר היטב

(ב) כשכירות:    לאפוקי ממ"ד אומן קונה בשבח כלי דאליביה כשהשביחו עשה השבח לעצמו וכשמסר אח"כ הכלי עם השבח לבע"ה הרי הוא כמכר לו הפועל משלו ולא מחשבי הדמים שכר פעולה אלא כהלואה קמ"ל דקי"ל אין אומן קונה בשבח כלי וה"ל שכר פעולה לגבי בע"ה עכ"ל הסמ"ע ועיין באבן העזר סי' כ"ח סט"ו שם כתוב ב' דעות בזה ור"י ס"ל דקונה היינו משום חשש קדושין חוששין גם לדעת ר"י ומקודשת מספק אבל לענין ממונא הכריע דלא כר"י וכ"פ ב"י שם ס"ב אמנם דברי הטור בשם הרא"ש צ"ע וסתרי אהדדי ועיין במפרשים האחרונים ולעיל סי' ש"ו ס"ב כתבתי דהך דהכא מיירי אפילו למ"ד אומן קונה בשבח כלי. ש"ך (ועמ"ש שם ס"ק ד' ע"ש).



קצות החושן

(ב) שהטלית ביד האומן. עמ"ש בסי' ע"ב סקכ"ג:


(ג) שקבלנות הוא כשכירות. כת' בתשו' מוהר"א ששון סי' קי"ט על ראובן שצוה לסופר שיכתוב לו כתובה והתופר כתבה וחתמה כו' אם עובר בבל תלין אם אינו נותן לו שכרו וע"ש שהעלה דאינו עובר ז"ל ואע"ג דאיפסק' הלכת' דאין אומן קונה בשבח כלי מ"מ היינו באומן שאין לו כלום בכלי אבל באומן שהכלי עצמו הוא שלו נראה דודאי נאמר דדמי למכר וק"ו ממה דהוי ס"ד דאומן קונה בשבח כלי והוי הלואה כו' מכ"ש הכא שהכלי עצמו הוא שלו דהוי מכר והלואה ע"ש:




▲ חזור לראש