שולחן ערוך חושן משפט שלט ב

כל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נשמתו ועובר בחמשה לאוין ועשה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כאלו נוטל נשמתו: ילפינן לה בגמרא מדכתיב גבי שכירות כי אליו הוא נושא את נפשו ופליגי בגמ' חד אמר נפשו של נגזל וחד אמר נפשו של גזלן, ובפרישה כתבתי ראיות דכל אחד, ועיין פרישה מה שכתבתי מזה:

ועובר בחמשה לאוין ועשה: בגמ' מני להו, והן לא תגזול (דלגופא לא איצטרך דנילף מריבית ואונאה ע"ש בר"פ א"נ), לא תעשוק שכר שכיר, ולא תעשוק את רעך, לא תלין, לא תבא עליו השמש, ועשה דביומו תתן שכרו. ואע"ג דקצתם כתיבי בשכיר יום וקצתם בשכיר לילה וכמו שיתבאר, מ"מ ס"ל להרמב"ם והט"ו שכתבו דעובר בחמשה לאוין (ומשמע דעובר ממש בהן בכל איחור שכר שכיר), דכיון דשם שכירות חד הוא נתחייב גם בשכיר יום אמה שנאמר בשכיר לילה וכן איפכא, וכן כתב בית יוסף, עיין פרישה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}