שולחן ערוך חושן משפט שכב א

החוכר או השוכר שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר מנכה לו מחכירו הכל לפי ההפסד שאירעו ואם לא פשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו אע"פ שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע נשתדפו כל השדות של השוכר או החוכר אע"פ שפשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

החוכר או השוכר כו': נקט חוכר ושוכר דאלו המקבל אין חילוק במכת מדינ' זו דלפי מה שגדל בשדה חולקין יחד לפי תנאם אם לא שפשע בזריע' וכמו שיתבאר מה שאין כן בשוכר או חוכר דצריך לשלם לו עכ"פ בזה קאמר דמנכה לו במכת מדינה וכן הוא בגמ':

לרוב השדות של אותה העיר כו': בנ"י כתב אע"ג דרוב אותן השדות היו זרועין שעורין וזו חיטין תולין המכה מזרע לזרע כו' והביאה בד"מ מיהו צ"ע אם לא נלקה משאר השדו' כ"א השעורי' וכל הזרועי' חיטים לא נלקו וגם שדה ששכר היה חיטין דאפשר דמצ"ל המשכיר הרי חיטי' לא נלקו כלל אע"פ שהן מיעוט ולא כתב הנ"י אלא כשכל השדות של בני העיר היו זרועי' שעורי':

הכל לפי הפסד שאירעו: מל' שאירעו משמע דאם לקו שאר השדות מעט ושדה שלו הרבה מנכין לו לפי ערך מה שאירע לו ולא לפי מה שאירע לשדות האחרות וה"ה איפכא ודו"ק:

ואם לא פשטה המכה כו': דאז אמרינן מזלו דהשוכר גרמה לו ההפסד ואע"פ שאנו רואין שמדת הדין מתוחה נגד המשכיר דהרי נשתדפו כל שדותיו יכול המשכיר לומ' אף שנשתדפו כל שדותי מ"מ השאיר לי הש"י השכירות או החכירות משדה שלי שבידך שעליך ליתן לי כי כן מדת הש"י לרחם במקצת אפי' בעת הזעם וע"ד שנא' כי נשארו מעט מהרבה. אבל בנשתדפו כל שדותיו של השוכר וגם זו השד' ששכר אזי תלינן במזלו הרע של השוכ' אע"פ שנשתדפו ג"כ רוב השדות של בני העיר וצריך לו השכירו' ולא מצי השוכר למימר במכת מדינה נלק' גם שדה זו ששכרתי דאלו במזלי היה נשאר לי מעט מהרבה דאף אם לא יתן לו השכירו' לא ישאר לנפשו מפירות שנה זו כלום ואלו כדבריו הוא שהש"י רוצה לשייר לו מעט הי' משייר לו ג"כ מקצת משדותיו של עצמו שהי' לו מה להחזיק בידו:

באר היטב

עריכה

(א) לרוב: בנ"י כת' אע"פ דרוב אותן השדות היו זרועין שעורים וזו חטים תולין המכה מזרע לזרע כו' והביאו בד"מ מיהו צ"ע אם לא נלקה משאר השדות כי אם השעורים וכל הזרועים חטים לא נלקו וגם שדה ששכר היה חטים דאפשר דמצי המחכיר לו' הרי חטים לא נלקו כלל אע"פ שהן מיעוט ולא כת' הנ"י אלא כשכל השדות של בני העיר היו זרועין שעורים. סמ"ע.

(ב) שאירעו: משמע דאם לקו שאר השדות מעט ושדה שלו הרבה מנכה לו לפי ערך מה שאירע לו ולא לפי מה שאירע לשדות האחרות וה"ה איפכא ודו"ק. שם.

(ג) אינו: דאמרינן מזל השוכר גורם ההפסד ואע"פ שאנו רואין שמדת הדין מתוחה נגד המשכיר דהרי נשתדפו כל שדותיו יכול המשכיר לו' מ"מ השאיר לי הש"י השכירות או החכירות משדה שלי שבידך שעליך ליתן לי כי כן מדתו ית' לרחם במקצת אף בעת הזעם וע"ד שנאמר כי נשארנו מעט מהרבה אבל בנשתדפו כל שדות השוכר וגם שדה זו ששכר אז תלינן במזל רע דהשוכר אע"פ שנשתדפו ג"כ רוב שדות בני העיר ולא מצי השוכר לו' במכת מדינה נלקה גם שדה זו ששכרתי דאילו במזלי היה נשאר לי מעט מהרבה דאף אם לא יתן לו השכירות לא ישאר לנפשו מפירות שנה זו כלום ואילו כדבריו היה משייר לו השי"ת מקצת משדותיו של עצמו ג"כ שהיה לו מה להחזיק בידו. שם:

(ד) התנה: דהמשכיר י"ל אילו לא שנית היה מקויים בי ותגזר אומר ויקם לך ואני לא בקשתי מתחלת השנה שיצלחני השי"ת בשעורים כי אם על חטים בקשתי. שם.

קצות החושן

עריכה

(א) אם אירע דבר זה לרוב השדות. כת' בתשובת מוהר"ש בר ברוך סי' שפ"ח ז"ל דין על ראובן ששכר בית משמעון לשני שנים והקדים ונתן לו השכר של שני שנים ובתוך אותן ב' שנים ברחו היהודים מן העיר מפני פיקוח נפש וברח גם הוא והניח הבית ריקם ואח"כ חזרו וגם הוא חזר ורוצה שישלם לו שמעון מה שהיה חוץ מביתו ושמעון משיב ביתי היה לפניך ואתה ברחת ואיני משלם לך נראה בעיני טענת ראובן טענה ברורה לפי שמכת מדינה הוא אעפ"כ יחלוקו ההפסד שמעון ינכה לראובן חצי מה דשהה חוץ מביתו ושאר חצי ישלם לו לפי ששמא יהודי אחר שלא נגזר עליו היה שוכר הבית שהרי מיעוט הקהלה נשאר ולא היה נפסד כלום וכיון דאיכ' לספוקי יחלוקו עכ"ל. והא דאמרי' הכא דאם פשטה המכה ברוב השדות הוי מכת מדינה ולא אזלינן בתר מיעוט' ואפילו כבר הקדים בשכירות צריך להחזיר התם המכה באנשים ולא בבתים וכיון דמיעוט אנשים נשארו אמרי' שהיה שוכרו לזה שלא ברח אבל הכא דהמכה בשדות וזו השדה נמי נשדפה בכלל הרוב ואם היה משכיר זו השדה לאיש אחר ג"כ לא היה משלם כיון דנשדפה. אך דינא דיחלוקו קשה ממ"נ אם מספקא לן שמא היה שוכרו יהודי אחר שלא נגזר עליו א"כ כיון דהמשכיר מוחזק שהרי הקדים שכרו אמאי ינכה החצי מספק. מיהו בהגהת אשר"י פרק אלו מציאות כ' דהיכא דאין הדיין יכול לידע מחמת שעלתה הלכה בתיקו פי' ר"ח דהזי ספק וחולקין ע"ש א"כ נראה דזה הוא נמי טעמא דמוהר"מ שכת' כיון דאיכ' לספוקי היינו דאין הדיין יכול לידע חולקין וא"כ לדידן דקי"ל כל היכא דקיימ' ממונא תיקום ואפילו בספיק' דתיקו א"כ ה"נ אין המשכיר צריך להחזיר כלום:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}