שולחן ערוך חושן משפט שיב יז

המשכיר בית לחבירו לזמן ורוצה לסתרו בתוך הזמן השוכר יכול לעכב עליו ואם עבר וסתרו בתוך הזמן חייב להעמיד לו בית אחר או ישכיר לו כמותו ואם מעצמו נפל אם אמר לו בית זה אני משכיר לך אינו חייב לבנותו (ואפילו בנאו המשכיר יכול לומר שלא ידור בו) (ב"י מדברי הרשב"א) אלא מחשב על מה שנשתמש בו ומחזיר לו שאר השכירות (ואפילו השוכר אומר אבננו משלי אין שומעין לו) (ב"י).

ויש מי שאומר דדוקא בשנפל כולו אבל אם הוא קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכיר לתקנו אם יש בידו שכירות מוקדם ואם אמר לו בית סתם ונפל חייב לבנותו או יתן לו בית אחר ואם היה קטן מהבית שנפל אין השוכר יכול לעכב עליו והוא שיהיה קרוי בית שלא השכיר אלא בית סתם (אבל כ"ז שלא נפל הראשון אינו יכול להוציאו וליתן לו בית קטן כזה) (נ"י סוף פרק השואל)

אבל אם אמר לו בית כזה אני משכיר לך חייב להעמיד לו בית כמדת ארכו ומדת רחבו של בית זה שהראהו ואינו יכול לומר לא היה ענין דברי אלא שיהיה קרוב לנהר או לשוק או למרחץ כזה אלא חייב להעמיד לו בית כמדתו וכצורתו (ואע"פ שאינו נאה בבנינו ובקישוטו) (נ"י הנ"ל) לפיכך אם היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן א' לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד ולא יפחות מהחלונות שהיו בו ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם:

הגה: נשרף הבית דינו כנפל (מרדכי פרק האומנין ותשובת מיימוני דמשפטים סי' מ"ז) נשרף כל העיר הוי מכת מדינה ומנכה לו מן שכירותו מה שלא דר בו בין הקדים לו שכרו או לא (שם במרדכי ושם בתשובת מיי' דמשפטים) המשכיר בית לחבירו והוא נפל אדעתא דלבנותו הוא מוגיר ליה (ב"י סוף פרק השואל):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אינו חייב לבנותו: ל' הטור וכ' הרמ"ה דאם יש בעציו ואבניו כדי ליקח או כד לשכור אחר יקח או ישכור וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאינו צריך כו' וטעמו דהרא"ש הוא דדוקא גבי משכיר לו חמור וא"ל חמור זה ומת הוא דאמרינן כן כמש"ר בסי' ש"י משום דבחמו' שמת אין לו תיקון להחיותו אלא למוכרו מ"ה כשאומ' חמור זה משועבד לו משא"כ בית שנפל דאין עומד למוכרו אלא להוסיף עליו ולבנותו מחדש והרי זה א"ל בית זה ור"ל כמות שהוא לא להוסיף עליו ולא ליתן לו בית אחר ע"ש באשר"י ובפריש' כתבתי דל"ת מחמו' שהתליע רגליו ושכרו לרכוב דג"כ באומר לו חמור זה שכר או לקח בדמיו ע"ש:

אלא מחשב על מה שנשתמש כו': וה"ה איפכא אם עדיין לא נתן לו כלום משלם לו כפי הזמן שדר בו וכ"כ בטור:

אבל אם הוא קיים אלא שנתקלקל כו': ל' הטור דהשתא לא שייך למימר אזדא ליה דמסתמא הוא עומד לתקן שעדיין נקרא בית אלא שמסוכן לדור בו הלכך חייב המשכיר לתקנה עכ"ל. ומ"ש המחבר אם יש בידו שכירות מוקדם אין זה כתוב שם בטור וגם ברמב"ם בספ"ה דשכירות לא מצאתיה ונראה דמ"ש אם יש בידו כו' ל"ד שהוא עדיין בעין בידו אלא ר"ל אם כבר קיבל שכירות יותר מלפי ערך הזמן שדר בו חייב המשכיר לתקנו מדמי אותו שכירות משא"כ אם לא קיבל יותר דהיה יכול המשכיר לחזור בו ולו' צא ושכור לך דירה אחרת מיהו אין לו טעם כ"כ דלכאורה כיון דשיעבד נפשו להשכיר לו בית זה ועדיין שמו עליו לתקנה:

אלא חייב להעמיד לו בית: כמדת ארכו ורחבו אבל א"צ להעמיד לו סמוך לנהר למרחץ ולשוק כזה כ"כ נ"י וכ' עוד דאפי' בית סתם או כבר נחית והתחיל לדור בבית גדול צריך לחזור וליתן לו בית גדול כאותו בית:

נשרף הבית כו': בריש סעיף זה נתבאר דדין נפל הוא דמחשב לו מה שנשתמש כו' וא"כ ק' מאי זה שמסיק מור"ם וכ' ז"ל נשרף כל העיר הוי מכת מדינה ומנכה לו הלא בלא נשרף כל העיר ג"כ מנכה לו משכירתו ויש לפ' בדוחק דמתחל' איירי בשכר לחבירו בית סתם ונשרף וקאמר דדינו כנפל ובנפל יתבאר בסמוך בסעיף זה דצריך להעמיד לו בית אחר וקאמר דה"ה בנשרף הבית כשהשכיר לו בית סתם ומטעם דא"ל מזלו גרם וע"ז כתב דבנשרף כל העיר א"צ להעמיד לו אחר דה"ל מכת מדינה כו' אלא דא"כ לא ה"ל למור"ם לסתום אלא לפ' ויותר נראה להגיה בהג"ה זו וכצ"ל נשרף הבית דינו כנפל וי"א דצריך ליתן לו כל שכרו מיהו אם נשרף כל העיר כו' ועד"ז כתוב בד"מ סי"ז וז"ל במרדכי כתוב בפ' האומנין (דף קמ"ב ע"א) דאם נשרף הבית דינו כנפל ע"ש וכן הוא בתשובת מהר"ם במיימוני ספר משפטי' סי' מ"ז אבל בסי' כ"ז כתוב בתשובת מיימוני בשם ריב"א דצריך ליתן לו כל שכרו מיהו אם נשרף כל העיר הוה מכת מדינה עכ"ל ועמ"ש בסי' שכ"א מדינים אלו (ולדעת מור"ם צ"ל דבכיון השמיט דעת י"א זו וכמ"ש שם):

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יח) ואם אמר ליה בית סתם ע' בתשובת ר"א ן' חיים סי' מ' דף ע':

(יט) וליתן לו בית קטן כו' ובבית זה א"י להוציאו ואפי' ליפה ממנו כדלעיל סעיף א' בהג"ה ע' בתשו' רשד"ם סי' רצ"ב:

באר היטב

עריכה

(כ) מוקדם: אין זה כתוב בטור וגם ברמב"ם לא מצאתיו ונראה דל"ד שהוא עדיין בעין בידו קאמר אלא ר"ל אם כבר קיבל שכירות יותר מערך הזמן שדר בו חייב המשכיר לתקנו מדמי אותו שכירות משא"כ אם לא קיבל יותר דהיה יכול המשכיר לחזור בו ולומר צא ושכור לך דירה אחרת. מיהו אין לו טעם כ"כ דלכאורה כיון דשעבד נפשו להשכיר לו בית זה ועדיין שמו עליו מחויב לתקנו. סמ"ע.

(כא) קטן: ובבית זה א"י להוציאו לו אפילו ליפה ממנו כמ"ש בס"א בהג"ה עיין בתשובת רשד"ם סי' רצ"ב ובתשובת ראנ"ח סי' מ"ם ש"ך.

(כב) וכצורתו: אבל א"צ להעמיד לו סמוך לנהר ולמרחץ ולשוק כזה כ"כ נ"י וכת' עוד דאפילו בבית סתם אי כבר נחית והתחיל לדור בבית גדול צריך לחזור וליתן לו בית גדול כאותו בית. סמ"ע.

(כג) נשרף: עיין בסמ"ע שכת' דנראה להגיה בדברי הרמ"א וכצ"ל נשרף הבית דינו כנפל וי"א דצריך ליתן לו כל שכרו מיהו אם נשרף כל העיר כו' ע"ש.

קצות החושן

עריכה

(ו) אבל כל זמן שלא נפל הראשון. כ' בנ"י פ' השואל לדעת הרמב"ם נראה דאפילו קודם שנפל יכול להוצי' וליתן לו אחרת שהו' ארבע אמות ולא נראה לריטב"א אלא מאחר שהוריד לתוכו לא יכול לשנות לו אא"כ נפל עכ"ל ולא מצאנו ברמב"ם פ"ה משכירות מוזכר מזה ונראה דגם הרמב"ם הכי ס"ל ועמ"ש בסקי"א (בסק"ט) ואפשר דהיינו הרמב"ן:

(ז) וליתן לו בית קטן. כת' הש"ך דהיינו בבית סתם אבל בבית זה אינו יכול להוציאו אפילו ליפה ע"ש ונראה דבבית זה אפילו אם עדיין לא הורידו בתוכו כיון דקנה בקניני השכירות הוי כממכר ושוב אינו יכול להחליף לו באחרת אפילו מקטן לגדול ועמ"ש בסי' שי"א סק"א:

(ח) נשרף הבית דינו כנפל. עסמ"ע שתיקן לשון הרמ"א ע"פ מ"ש בד"מ נשרף הבית דינו כנפל וכן הוא בתשו' מיימוני בס' משפטים סי' ל"ז אבל בסי' כ"ז כת' בשם ריב"א שצריך ליתן כל שכרו מיהו אם נשרף כל העיר הוי מכת מדינה ע"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}