שולחן ערוך חושן משפט שיב ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המשכיר בית לחבירו סתם אינו יכול להוציאו עד שיודיענו ל' יום מקודם כדי לבקש מקום ולא יהא מושלך בדרך ולסוף הל' יצא במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מהחג ועד הפסח:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

המשכי' בית לחבירו סתם אינו יכול להוציאו כו':    נ' דהאי סתם ל"ד קאמ' דאל"כ אחר יום א' או או פחו' יכול להוציאו כשיאמ' המשכי' שאין דעתו הי' על יות' דקרקע בחזקת בעליה עומדת וראי' לזה ממ"ש מור"ם בהג"ה ר"ס רי"ב דאומ' ידור פלוני בבית זה ולא קצב לו זמן אפי' שעה אחת במשמע משמע דה"ה בשכירו' יד השוכ' על התחתונ' וכמ"ש בשם ת' הרא"ש אלא ר"ל שהשכי' לו וא"ל אתה תתן לי בעד שכירו' ביתי כל חדש כך וכך דאז השוכ' סומך ע"ז דיקח שכירתו כל חדש ולא יוציאנו מ"ה צריך להודיע ל' יום מקודם וכ"כ המ"מ בביאו' דברי הרמב"ם הללו שם בפ"ו דשכירו' ע"ש ודוקא בסתם משא"כ כשהוא לזמן ידוע יכול להוציאו אף בו ביום בלא הודעה רמב"ם שם:

בד"א בימות החמה כו':    נ' דה"ק בימות החמ' מיום שבא וא"ל צא מביתי הב"ד א"ל צריך שתניחהו לדור בו עוד ל' יום שבתוך זה הזמן יבקש לו מקום אחר לדור בו והיינו דוקא כשבא להוציאו בימות החמה אז אין נותנין לו זמן יות' מל' יום ואח"כ יצא אבל כשבא להוציאו בימות הגשמי' אז אין אומרי' שיניחו לדור בו עוד ל' יום אלא א"ל שצריך שיניחו לדור בו עד הפסח וימות הגשמי' מתחילין מתחלת חג הסוכות ואין יכול להוציאו מביתו אא"כ הודיעו ל' יום קודם חג הסוכות שיצא שבהודע' ל' יום קודם התחל' ימי הגשמים ודאי סגי וע"ז מסיק וכ' שאם לא הודיעו ל' יום קודם התחלת חג הסכות אפי' אינו חסר אלא יום א' הוי דינו כאילו לא הודיעו קודם לכן כלל וצריך להניחו לדור בביתו עד הפסח והטע' דבימי הגשמי' קשה על האדם לטלטל נפשו מבית לבית ודרך בני אדם לשכור דירה א' לכל ימי הגשמים ומ"ה אין דירה מצויה לשכו' באמצע ימי הגשמי':

ש"ך - שפתי כהן

(ז) המשכי' בית לחברו סתם א"י להוציאו בו'. כ' הסמ"ע נראה דהאי סתם ל"ד דא"כ אחר יום א' או פחות יכול להוציאו כו' וראי' לזה ממ"ש מור"ם בהג"ה לעיל סי' רי"ב דהאומ' ידור פלוני בבית זה ולא קצב לו זמן אפי' שעה א' במשמע כו' עכ"ל אין משם ראי' דהתם נתן לו מעצמו אבל בשוכ' מחברו סתם לדירה מסתמא אינו שוכר פחות מל' יום ואין לדמות הענינים זה לזה דהא קי"ל סתם הלוא' ל' יום וסתם שאלה מיד כדלקמן ר"ס שמ"א והכי אמרי' ברפ"ק דר"ה (דף ז' ע"ב) המשכי' בית לחברו ואמר לשנה זו אינו פחות מל' יום ואפי' למ"ד יום א' בשנה חשוב שנה שאני הכא דלא טרח אינש למיגר ביתא לבציר מתלתין יומין וכן משמע מפירש"י בפ' השואל דף ק"א ע"ב וז"ל ובשוכר סתם קאמר ואשמועינן דהשוכר סתם ולא פי' זמן הוי שכירות ל' יום כו' ואע"ג דרש"י פי' כך בס"ד דש"ס מ"מ משמע בש"ס דלא הדר בה מהך דסתם שכירות ל' יום וכן משמע מדברי הרמב"ם פ' שביעי מה' שכירות והמחב' לקמן ר"ס שי"ז וכמ"ש ע"ש (הג"ה וע"ל סי' רי"ב שהניח מחז"ל דברי הר"ב מור"ם בצ"ע וכ' שמדברי המרדכי מוכח שקנהו לגמרי לעולם לדירה) וממ"ש המ"מ בביאור דברי הרמב"ם הללו פ"ח דשכירות וז"ל ופי' סתם כגון ששכרו בכך וכך לחדש ולא פי' לו כמה חדשים כו' ג"כ אין ראיה דלא אתא אלא לאפוקי אם פי' לו לכמה חדשים דאז מוציאו מיד בלא הודעת ל' וכמ"ש הרמב"ם והמ"מ אח"כ וכדלקמן ס"ח ועכ"פ הוכרח להזכי' זמן דהיינו בכך וכך לחדש דאל"כ אין שייך שכירות דא"א להזכי' שכירות בלא זמן אבל אה"נ אלו שכרו בכך וכך לשבוע אע"פ שהודיעו ל' יום מקודם שנכנס לדור בו צריך לדור בו ל' יום ודוק ועיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' קי"ז ובתשובו' רשד"ם סי' רפ"ו:


ט"ז

באר היטב

(ו) סתם:    נראה דהאי סתם ל"ד קאמר דא"כ אחר יום אחד או פחות יכול להוציאו כשיאמר המשכיר שלא היה דעתו ליותר דקרקע בחזקת בעליה עומדת וראיה לזה ממ"ש הרמ"א בהג"ה ריש סימן רי"ב דהאומר ידור פלוני בבית זה ולא קצב לו זמן במשמע אפילו שעה אחד ומשמע דה"ה בשכירות יד השוכר על התחתונה אלא ר"ל כמ"ש הה"מ בביאור דברי הרמב"ם הללו כגון שהשכיר לו בכך וכך כל חדש מש"ה צריך להודיע שלשים יום מקודם ע"ש ודוק' בסתם משא"כ כשהוא לזמן ידוע יכול להוציאו אף בו ביום בלא הודעה ש"כ הרמב"ם שם עכ"ל הסמ"ע אבל הש"ך השיג ע"ז וכתב דמסימן רי"ב אין ראיה דהתם נתן לו מעצמו אבל בשוכר מחבירו סתם לדיר' מסתמא אינו שוכר בפחות מל' יום ואין לדמות הענינים זה לזה דהא קיי"ל סתם הלואה ל' יום וסתם שאלה מיד כדלקמן ריש סימן שמ"א והכי אמרינן בפ"ק דר"ה המשכיר בית לחבירו ואמר לשנה זה כו' ע"ש ובתשובת ר"מ אלשיך סי' י"ז ובתשובת רשד"ם סי' רפ"ו.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש