שולחן ערוך חושן משפט שיא ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכר כל הדרך ואם מצא השוכר מי שישכיר אותה לו עד המקום שפסק שוכר ויש לבעל הספינה עליו תרעומת (וצריך ליתן לבעל הספינה מה שהספינה נפסדת בהוצאת הסחורה (הראשונה) ובהכנסת השנייה) (טור) וכן אם מכר כל הסחורה שבספינה לאיש אחד בחצי הדרך וירד ועלה הלוקח נוטל שכר חצי הדרך מהראשון ושכר החצי מזה האחרון ויש לבעל הספינה עליו תרעומת מפני שגרם לו לסבול דעת איש אחר שעדיין לא הורגל וכן כל כיוצא בזה:

מפרשים

 

נותן לו שכר כל הדרך:    אבל עכ"פ מנכה לו וכמ"ש הטור והמחבר לפני זה ס"ג ז"ל שאינו דומה המטפל בהולכת הספינה וכו' ע"ש וכ"כ בטור כאן:

ואם מצא השוכר מי שישכיר כו' שוכר כו':    ל' הטור הב' ישלים לו השכירות והראשון כו' ר"ל בין שניהם יתנו לבעל הספינה שכירות ונוסף על זה יתן לו הראשון תוספת של הפסד ספינתו היציאה והכנסה היתירה וק"ל:

ויש לבעל הספינה עליו תרעומות:    התרעומות הוא שגרם לסבול לו דעת איש אחר שלא הורגל עמו וכדמסיק המחבר בס"ס זה וכ"כ הטור כאן בהדיא ע"ש:

נפסדת בהוצאת הסחורה של ראשון:    כצ"ל ודוק שהרי לא השכיר עמו אלא הוצאה והכנסת הסחורה פעם א' וכאן ניתוסף לו הוצאות והכנסות יתירה והיינו הוצאות סחורה של ראשון שלא היה ראוי להוציא סחורה של ראשון פה בחצי הדרך ולא להכניס סחורה שנייה:
 

(ד) נותן לו שכר כל הדרך. אבל עכ"פ מנכה לו וכמ"ש הטור והמחב' לפני זה ס"ג עכ"ל סמ"ע ס"ק י' ול"נ כיון דהמחב' כ' כאן סתם נותן לו שכר כל הדרך משמע דס"ל דכאן אינו מנכ' לו וכמ"ש בב"י בשם ה"ה וז"ל פירשו ז"ל שאינו מנכ' לו כלום שכיון שספינ' קיימת יכול לו' אנא הא קאמינא אינו דומה לספינ' סתם ויין זה וטבעה ספינ' שמנכה לו לפי שלשם אין הספינ' קיימת עכ"ל מיהו גם התוס' פרק האומנין דף ע"ט ע"ב כתבו בפשיטות כהטו' וכ"כ הע"ש וכן נראה עיקר לדינא ממאי דאמרי' בש"ס פרק האומנין (דף ע"ז ע"א) ובפוסקים וטור לקמן ריש סי' של"ה ע"ש ודוק:
 

(ו) כל:    אבל עכ"פ מנכה לו וכמ"ש הט"ו בס"ג שאינו דומה המטפל בהולכת הספינה כו' ע"ש וכ"כ בטור כאן עכ"ל הסמ"ע ול"נ כיון דהמחבר כתב כאן סתם נותן לו שכר כל הדרך משמע דס"ל דהכא אינו מנכה לו כלל וכמ"ש בב"י בשם הה"מ ע"ש מיהו גם התוספות פרק האומנין דף ע"ט ע"ב כתבו בפשיטות כהטור וכ"כ הע"ש וכ"נ עיקר לדינא ממאי דאמרינן בש"ס שם דף ע"ז ע"א ובפוסקים ועוד לקמן ריש סימן של"ה ע"ש ודוק. ש"ך.

(ז) תרעומת:    הנזכר בס"ס זה מפני שגרם לו לסבול כו' וכ"כ הטור כאן בהדיא ע"ש. סמ"ע.
 

(ב) נותן שכר כל הדרך. כת' ה"ה פ"ה משכירות ז"ל ופירשו ז"ל ואינו מנכה לו כלום שכיון שהספינ' קיימת יכול לומר לו אנא הא קאמינא ואינו דומה לספינה סתם ויין זה וטבעה ספינה שמנכה לו לפי שלשם אין הספינה קיימת עכ"ל וכת' במשנה למלך ז"ל לא יכולתי לעמוד על עיקר חילוק זה דמה לי אם הספינה קיימת הרי נהנה ממנה שלא טרח והלא גבי פועלים שהלכו ולא מצאו תבואה דאמרינן נותן להם שכרם כפועל בטל ועוד קשה לי בדבריו במה שסיים דאינו דומה לספינה סתם ויין זה שלשם אין הספינה קיימת וזה תימה דכל מה שאנו מחייבים לשוכר משום שיכול המשכי' לקיים תנאו והרי הוא כאלו הביא ספינה אחרת וזה אינו יכול להביא יין זה היאך יועיל זה שלא לנכות כפ"ב עכ"ל. ועמדנו בעיקר חילוק זה בשטה מקובצת דף ע"ט ז"ל אוקמה דפרקה לטועניה בגויה ז"ל ופי' הר"ר יונתן כלומר שנצטרך להוליך הספינה לשפת הים וכו' אבל היכא שמכר סחורתו לאיש אחר ואותו לוקח הוציאה משם ואין לו מי שמוליך ספינתו למקום שהתנה חייב לתת לו כל שכרו של כל אותו הדרך דמצי א"ל הא קאמינא ואעמוד אני וספינתי בטל חדש ימים או ב' חדשים ודומה דין ספינה לדין אוכלסי דמחוזא שאמרנו דאי לא עבדי חלשי ומש"ה לא שייך למימר אינו דומה הבא טעון להבא ריקן עכ"ל וזה כוונת ה"ה שכ' דכיון שהספינה קיימת יכול לומר אנא הא קאמינא וספינתי בטל וה"ל כמו אוכלסי דמחוזא ואינו דומה לספינה סתם כיון שטבעה הספינה ואין הספינה קיימת לא מצי למימר הא קאמינא וספינתי בטל כיון שכבר טבע הספינה ואע"פ שיכול להביא ספינה אחרת תו לא הוה ליה עלה דין אוכלסי דמחוזא וזה פשוט כוונת הה"מ. ולפ"ז מה שכת' בש"ך ז"ל מיהו גם התוס' כתבו בפשיטות דלא כהטור וכן נראה עיקר לדינא ממאי דאמרינן בש"ס פרק האומנין דף ע"ז ובפוסקים וטור לקמן ר"ס של"ה עכ"ל דודאי ל"פ אהך דינא דש"ס דאמרו בפ"ב אלא דסבר הה"מ דספינה ה"ל דין אוכלי דמחוזא והוא דעת הר"ר יונתן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש