שולחן ערוך חושן משפט שט ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה ונשבר הקנקן והוא הכלי שחורש בו הרי השוכר פטור ודין בעל הפרה עם האומנין שחרשו וכן אם לא שינה על דעת הבעלים ונשבר הקנקן דין בעל הפרה עם האומנים שכרה לחרוש בבקעה וחרשה בהר ונשבר הקנקן השוכר חייב ודינו של שוכר עם האומנים:

הגה: וי"א דאם האומנים הם שכורין מן המשכיר הרי הם פטורים מן השוכר הואיל ושינה והמשכיר צריך ליתן להן שכרן (טור בשם הרא"ש):

ומיהו דין האומנין ששברו בעת חרישה שמשלמים מי משלם זה האוחז את הכלי בעת החרישה ואם היתה השדה מעלות מעלות שניהם חייבים בדמי הקנקן המנהיג אותה במלמד והאוחז את הכלי:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

לחרוש בהר וחרש כו':    ז"ל רש"י פ' האומנים (ריש דף פ') כל כלי המחריש' לבעל הבקר ונעריו הולכין עם בהמתו אחד אוחז בדרבן לכוון הפרה לתלמיה ואחד הולך אחר המחריש' ומכביד היתד בקרק' שבו הברזל הנקרא קולטי"ר בלע"ז והיא קנקן הנזכר במשנה עכ"ל:

השוכר פטור:    שהרי שינ' לטוב' שבהר קשה לחרוש טפי מבבקע' שהתלמים מצוים שם:

עם האומנים:    הם נערים הנ"ל שהם בעלי אומנות דמחריש' ובסמוך כתב דינא בזה מי מהן משלם:

ודינו של שוכר עם האומנין:    שהיה להן ליזהר במלאכתן כשאר אומנין החורשין בהר שלא ישבר המחריש' וכאשר כתב אחר זה:

פטורין מן השוכר:    דא"ל אתה ששנית גרמת היזק ואנו לא נשכרנו להמשכיר אלא להחריש' בבקע':

והמשכיר צריך ליתן להם שכרם:    פי' אף אם אין ביד המשכיר להוציא דבר מהשוכר מפני שהוא עני או אלם אין לו לתפוס שכירת הנערים לו' להן למה שמעו לו לחרוש בהר שיאמרו לו אף ששמענו מהשוכר ששכר ממך הפרה לחרוש בבקע' מ"מ מדלא התנית עמנו שלא לשמוע לי לחרוש בהר אמרנו שדעתך שנעש' בצווי השוכר עלינו ואין אתה מקפיד עמו.

האוחז את הכלי:    שהיא העמיקה יותר מדאי בארץ:

מעלות:    פי' שמעלה אבני' וטרשים:

שניהן חייבים:    מפני שדבר זה בקלות נשבר והי' לבעל הדרבן ג"כ ליזהר מאד בהליכות הבהמה דכשהבהמה מעוות התלם מעט נשבר הקנקן ואמרי' דנשבר' מכח שניהן ולא כע"ש דכת' ספק הוא מכח מי נשבר' מ"ה משלמין בין שניהן דהתוספת דחו פי' זה וכתבו דאי משום הא לא היו חייבין דלא קי"ל כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין עיין שם:
 

באר היטב

(ו) פטור:    שהרי שינה לטובה שבהר קשה לחרוש טפי מבבקעה שהסלעים מצויים שם. שם.

(ז) האומנין:    שהיה להן ליזהר במלאכתן שלא ישבר המחרישה. שם.

(ח) שכרן:    פירוש אף אם אין ביד המשכיר להוציא דבר מהשוכר מפני שהוא עני או אלם אין לו לתפוס שכירת האומנין לומר להן למה שמעו לו לחרוש בהר שיאמרו לו אף ששמעו מהשוכר ששכר ממך הפרה לחרוש בבקעה מ"מ מדלא התנית עמנו שלא לשמוע לו לחרוש בהר אמרנו שדעתך שנעשה בצווי השוכר עלינו ואין אתה מקפיד עמו. שם.

(ט) האוחז:    שהוא העמיקו יותר מדאי בארץ. שם.

(י) מעלות:    פירוש שמעלה אבנים וטרשים. שם.
 

קצות החושן

(ג) שניהם חייבים ופרש"י משום דה"ל ספק מי שברה וה"ל ממון המוטל בספק ומשלמין בין שניהן ובתוס' הקשו דהא אנן לא ס"ל כסומכוס ופי' משום דשניהם פשעו דה"ל להזהיר זה את זה כיון דבקל הוא נשבר ע' פ' האומנין דף פ' ועמ"ש בסי' שפ"ג סק"א ובסי' שפ"ח ס"ק י"ד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש