שולחן ערוך חושן משפט שדמ ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

השואל פרה מחבירו שאלה חצי יום ושכרה חצי יום או שאלה היום ושכרה למחר או שאל אחת ושכר אחת (ומתה אחת) מהן המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה בשעה שהיתה שאולה מתה והשוכר אומר איני יודע או שאמר השומר שכורה מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיתה שכורה מתה והמשאיל אומר איני יודע או שזה אומר א"י וזה אומר איני יודע המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא היתה שם ראיה בזמן שהמשאיל טוענו ודאי ישבע השוכר ששכורה מתה או שא"י ובזמן שהמשאיל אומר איני יודע ישבע השומר שבועת השומרים שמתה כדרכה וע"י גלגול ישבע השומר ששכורה מתה או שאינו יודע וה"ה אם זה אומר שאולה מתה וזה אומר שכורה מתה או זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

או שאלה היום ושכרה למחר:    ☜ ובנ"י בשם תלמידי רשב"א דבלילה שבנתיים אם דרך השואל שבהמות לנים אצלו אחר השאלה גם כאן הוא שואל על הלילה ואם נאנסה בליל' חייב ואם אין דרך שילינו הבהמות אצלו מזמן השאלה אינו אצלו אלא כשוכר ופטור מאונסים וחייב בגניב' ואביד' עכ"ל ד"מ ה': ה"ג ושכר אחת ומתה אחת מהן וכן היא ברמב"ם:

המשאיל אומר שאולה מתה כו':    במאי דסיים לפני זה פתח ואזיל מלמטה למעלה דכנגד סיפא דשאל א' ושכר א' ור"ל דאח' מהן מתה קאמר דטענ' המשאיל עליו לומ' אותה דשאלה מתה והנשארת שעומדת חי היא השכורה וכנגד המציעתא שאלה היום ושכרה למחר קאמר דטענת המשאיל הוא שמתה ביום השאלה וחייב עליה באונס מיתה ונגד הרישא בשאלה חצי היום כו' קאמר בטוען המשאיל בשעה שהית' שאולה מתה והשוכר משיב על טענת המשאיל דאינו יודע אימת מתה או איזה מתה:

או שאמר השומר שכורה מתה כו':    גם בכאן פירשו כנ"ל דאם שכר א' ושאל אחת ומתה האחת לבדה אומר השואל אני פטור מתשלומין כי זו שמתה שכורה היתה ואותה של שאלה היא העומדת וקיימת חי וכן אינך וק"ל:

ישבע השומר ששכורה מתה:    פי' ישבע היסת דהוא כופר הכל גם באומר איני יודע אם שכורה מתה דה"ל כאומר הלויתיך מנה ולא פרעתני וזה אומר איני יודע אם הלוותני שהרי אם שכורה מתה לא נתחייב לו דבר שהרי השאול' מחזיר בעין וכן אם היתה א' חצי יום בשאל' וחצי יום בשכירות אם מתה בשעת שכירות כבר אזדא השאלה ולא נתחיייב לו דבר וכ"כ הכ"מ דשבועות הללו ר"ל היסת:

ובזמן שהמשאיל אומר איני יודע ישבע השומר שבועת השומרים שמתה כדרכה (כצ"ל כדרכה וכן הוא ברמב"ם) וע"י הגלגול ישבע השומר ששכור' מתה או שאינו יודע כו':    המחבר נקט שיט' לנפשיה כי הרמב"ם והטור לא כ"כ אלא אחר שכתבו תחלה ואם אין לו ראיה ישבע השומר שבשעת שכירות מתה או שאינו יודע כתבו ז"ל אמר המשאיל בימי שאלה מתה והשוכר אומר בימי שכירות מתה ישבע השוכר שמתה כדרכה ויגלגל עליו שביום שהית' שכורה מתה עכ"ל. משמע מדבריהם דדוקא כששניהם טוענים ברי הוא דמגלגלין עליו ש"ח דביום שהית' שכורה מתה אבל אם א' מהם טוען שמא אין מגלגלין עליו ש"ח וכ"כ הרא"ש בהדיא בפ' השואל אהאי דינא מילתא בטעמא כתבתי לשונו בדרישה. והא דאין מגלגלין על טענת שמא דנתבע דגלגול מסוטה ילפינן ובסוטה האשה נתבעת טוענת ברי שלא נטמאתי ועל טענת התובע דמגלגלין אפי' בשמא כמו בסוטה היינו דוקא כשיש רגלים לדבר לאותו שטוען שמא שהרי בקינא לה ונסתרה דמגלגלין עליה שלא נטמא' כבר רגלים יש לדבר מדקינא לה ועברה ונסתר' בפעם הזה ע"ש שהאריך משא"כ בטענת שמא דהמשאיל דהכא שטוען ואומר שמא שאולה מתה דאין רגלים לטענתו שאומר ששאולה מתה יותר מלומר ששכור' מתה אבל מדברי המחבר מוכח שס"ל שלעולם מגלגלין עליו ש"ח שהרי כתב ובזמן שהמשאיל אומר איני יודע ישבע כו' עד וע"י גלגול ישבע השומר ששכורה מתה או שאינו יודע וה"ה אם זה אומר שאולה מתה וזה אומר שכורה מתה או זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע ור"ל דג"כ דינו כנ"ל דמגלגלין ומשביעינן ליה ש"ח הרי לפנינו דס"ל דבין המשאיל טוען אינו יודע והשואל ברי או בין שניהם טוענים ברי או בין ב' טוענים שמא מגלגלין עליו ש"ח וזהו דלא כהרא"ש וכמשמעות הרמב"ם דס"ל דכשהמשאיל טוען איני יודע בין שהשואל טוען ברי או טוען ג"כ אינו יודע אין מגלגלין כנ"ל שוב מצאתי שהרמב"ם כ' בפי' משניות שלו בפ' השואל עלה דהאי משנ' דמביאין לידי ש"ח ע"י גלגול זה אף כשטוענים שניהם איני יודע ובודאי משם ראה המחבר לכתוב מ"ש כאן ודוק. וכדי ליישב דברי המחבר דלכאור' דבריו סותרין זא"ז דהתחיל וכתב אם אין שם ראיה בזמן שהמשאיל טוענו ודאי ישבע השומר ששכור' מתה ור"ל שבועת היסת ומטעם שכתבתי לעיל וכמ"ש הב"י ובכ"מ בהדיא וסיים וכתב וה"ה אם זה אומר שאול' מתה וזה אומר שכורה מתה ור"ל דג"כ מגלגלין עליו ש"ח צריכים לומר דברישא מיירי כשמאמין המשאיל לשואל דכדרכה מתה דאז אין שייך גלגול ובסיפא מיירי כשאינו מאמינו (וכ"כ התוס' והרא"ש שם בפ' השואל סברא זו ליישב הסוגיא והבאתי לשונם בדרישה) וברישא ובסיפא כתב רבותא דברישא אשמועינן רבותא אף על גב דהמשאיל טוען ודאי אפי' הכי בהיסת שישבע ששכורה מתה או שאינו יודע נפטר הואיל שמאמינו שכדרכה מתה ולא אמרי' דה"ל כאומר ודאי הלויתיך וזה אומר לא ידעתי אם פרעתיך וכ"ש כשהמשאיל טוען שמא או ששניהם טוענים שמא ובסיפא דאיירי באינו מאמינו כתב ז"ל ובזמן שהמשאיל טוען איני יודע גם כן לרבותא כ"כ דאף על גב דהמשאיל טוען איני יודע והשומר טוען ודאי או שטוענים שניהם ברי אפ"ה מגלגלין עליו עליו ש"ח: והמחבר שכתב בזה דאינו האמינו ג' בבות דמגלגלין. הא' כשהמשאיל טוען שמא והשואל ברי. ב' כששניהם טוענין ברי. ג' כששניהן טוענין שמא ק' למה לא כ' כן נמי כשהמשאיל טוען ודאי והשואל שמא דמגלגלין עליו באינו מאמינו וא"ל שטעמו משום דס"ל ג"כ בזה כסברת הרא"ש הנ"ל דאין מגלגלין בכה"ג כיון דילפי' מסוטה דשבועת הנתבע היה ברי וכנ"ל דא"כ כששניהם טוענין שמא נמי למה כתב דמגלגלין גם קשה דסיים המחבר וכתב או שזה אומר איני יודע וז"א איני יודע דהוא כפל דברים שהרי כבר כ' ז"ל ובזמן שהמשאיל אמר איני יודע ישבע השומר כו' וע"י גלגול ישבע כו' "או שאינו יודע ואם נאמר שיש חסרון וט"ס בדברי המחבר ושכצ"ל וע"י גלגול ישבע השומר ששכורה מתה או שאינו יודע כשטענתן הוא איפכא אזי לק"מ דבהג"ה זו מיושב הכל דאין כאן כפל גם כ' לפ"ז דין הרביעי שמגלגלין כשהמשאיל טוען ברי והשואל שמא אלא שק' להגיה הספרים ודוק:

או שאינו יודע:    הא דלא אמרינן בכהא דה"ל מחייב שבועה ואיל"מ תירץ המ"מ בפ"ג דשאלה בשם הראשונים ז"ל כיון שעיקר תביעת המשאיל שמשביעו עליו היא איני יודע שהרי אינו טוען ברי שלא מתה כדרכה אע"ג שבגלגול טוען ברי דהשאולה מתה לא אמרי' בכה"ג מתוך שאיל"מ עכ"ל. והב"י הביאו על דברי הטור בסי' שמ"ה ובאמת לדברי הרא"ש והטור א"צ להאי תירוצא חדא שהן סוברין שאין מגלגלין כלל אטענת נתבע כשהוא אומר אינך יודע וכמ"ש לפני זה ועוד דאפי' במקום שמגלגלין ס"ל דלא אמרינן מתוך שאיל"מ בשבועה הבאה ע"י גלגול וכמ"ש הטור בסי' ע"ה בסי"ח וי"ט בשם הרא"ש והמחבר כתבו שם ג"כ בסט"ו ע"ש אלא שמסיק שם וכ' דיש חולקין וס"ל בזמן שנתחייב ש"ד והוא טוען על הגלגולים איני יודע קרינן ביה שפיר מחויב שבועה ואיל"מ ע"ש ודוק:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) השואל פרה כו' עיין בנ"י בשם הרא"ה ועיין במהרש"ל פ"י דב"ק סי' ג' ועיין מש"ל סי' רצ"א סעיף ט' באריכות עיין בתשו' ר"ש כהן ס"ג סימן י"ז:

(ג) ואם לא הית' שם ראיה כו' בעיר שושן כתב דדברי המחבר מגומגמין גם הסמ"ע האריך לישב דבריו והניחם בגמגום וגרם להם זה מפני שחשבו דבאומר המשאיל איני יודע איזהו מתה צריך לישבע היסת וחשבו שגם דעת המחבר כן וכ"כ בע"ש להדיא ותימא דהא דין פשוט הוא ומוסכם מכל הפוסקים דאין משביעין אפי' היסת על טענת שמא ואפי' בטוען א"י אם פרעת לי אפי' הנתבע משיב ג"כ שמא וכמו שנתבאר לעיל סי' ע"ה סי"ז וי"ח וכ"ש היכא דהוי כאומר א"י אם אתה חייב וכדמוכח בש"ס פ' השואל וכמ"ש התו' שם דף צ"ז ע"ב ד"ה והלה אומר כו' ואף שבע"ש דחק ליישב אינו נראה כלל ע"ש וכך הוא דעת המחבר דבטוען המשאיל א"י אצ"ל אפי' היסת וכמו שאבאר אבל באמת נעלם מהן דברי המחבר שבספרו בדק הבית וז"ל הרמב"ם השואל פרה והשומרין כו' והשומר אמר איני יודע או שאמר השואל שכורה מתה והמשאיל אומר איני יודע או שאמר זה א"י וזה איני יודע המע"ה ואם לא היה שם ראי' ישבע השומר ששכורה מתה או שא"י ויפטר זה אומר שאולה וזה אומר שכור' ישבע השומר על השכורה שמתה כדרכה ויגלגל שהשכורה מתה עכ"ל וכתב בב"ה ע"ז וז"ל על מ"ש ואם אין לו ראי' ישבע השוכר ששכור' מתה וכשטוען א"י ישבע שהוא כדבריו ויש לתמוה היכן מצינו שבוע' על טענת שמא וי"ל כיון שהא צריך לישבע שבועת השומרים נשבע ע"י גלגול ששכור' מתה או שאינו יודע ואע"פ שיש לטעון ע"ז ממה שסיים בה הרמב"ם זה אומר שאול' וזה אומר שכורה ישבע השומר על השכורה שמתה כדרכה ויגלגל עליו שהשכורה היא שמתה ואם איתא היינו דינא קמא וא"כ אמאי לא ערבינהו י"ל משום דבדינא קמא איכא תרי גווני א' שהשומר טוען ודאי והמשאיל ספק אי בהפך ובהאי בבא כל א' טוען ודאי מש"ה לא ערבינהו עכ"ל הרי להדיא דבטוען המשאיל שמא אינו נשבע אפי' היסת וע"ש בכ"מ שהשבוע' זו שכתב הרמב"ם בג' חלוקות אלו היינו היסת היינו בטוען המשאיל ברי וג' חלוקות אלו דקאמר ר"ל שאל' חצי היום ושכרה חצי היום או שאלה למחר ושכרה היום או שאל אחת ושכר אחת (שוב ראיתי בספר גדולי תרומ' דף קס"ח ע"ג שלא הבין כן הג' חלוקות לכן תמה על הכ"מ אמאי ישבע היסת בחלוק' כשטוען שמא והניח בתימא ולע"ד כמ"ש) ומעתה כך הם המשך דברי המחבר בש"ע כאן בזמן שהמשאיל טוענו ודאי ישבע השומר היסת אפי' בלא גלגול ונ"מ כגון שמאמינו או שיש עדים שמתה כדרכה צריך לישבע היסת ששכור' מתה או שאינו יודע כיון שהמשאיל טוענו ברי ובזמן שהמשאיל אומר איני יודע אז א"י להשביעו היסת בלא גלגול אם מאמינו או יש עדים שמתה כדרכה דאין נשבעין על טענת שמא רק כשצריך השומר לישבע שמתה כדרכ' אז ישבע ג"כ ששכור' מתה או שאינו יוד' וה"ה אם זה אומ' ברי ששאול' מתה וזה אומ' שכורה מתה אע"ג דבלא גלגול חייב היסת מ"מ ודאי דיכול לגלגל עליו ש"ד או זה אומר איני יודע ט"ס הוא וצ"ל או זה אומר שאול' מתה וזה אומר איני יודע כך הם המשך דברי המחבר בלי ספק ומעת' נתיישב כל מה שהקש' בסמ"ע ודו"ק. ומעתה גם מ"ש הע"ש דגם דעת המחבר כאן כשטוען המשאיל אינו יודע א"י לגלגל עליו נמי ליתא וכמבואר ג"כ להדיא מדבריו בבדק הבית שהבאתי ודוק. ונמצא לענין דינא בדעת הרמב"ם יפה כוון המחבר דהרמב"ם כתב להדיא בפי' המשניות אפי' בזה אומר איני יודע מגלגלין עליו וכן מוכח להדיא בה"ה שהבאתי לקמן לעיל סי' ע"ב ס"ק ל"ט דלהרמב"ם אף בטוען השואל א"י מגלגלין (וכן היא דעת הריטב"א בפ"ק דקידושין ושאר פוסקי' ע"ש) אבל בטור שכתב כל' הרמב"ם אי אפשר לומר כן שהרי הרא"ש כתב בפ' השואל דבין טוען המשאיל א"י ובין טוען השומר א"י אין מגלגלין וכ"פ הטור לעיל סי' צד וכמ"ש שם ובע"כ צ"ל דמ"ש הטור כאן ישבע שהוא כדבריו קאי אהיכא דטוען המשאיל ברי ולפי שהדינים אלו אין מקומם כאן ועיקרם לעיל סי' ע"ה סתם כאן הדברי' וכן ברמב"ם י"ל כן ודוק:

(ד) בזמן שהמשאיל טוענו ודאי כו' בע"ש בסי' זה ובסי' שמ"ה כתב דהיינו שטוענו ודאי פשעת ולא מתה כדרכה והלכך אם השואל טוען איני יודע אם שאול' או שכור' מתה כיון שיש עליו דין גלגול ה"ל משואיל"מ ודוקא היכא שעיקר התביע' היא שמא נשבע על הגלגול וכמ"ש לקמן בשם הרב המגיד ופי' גם דברי המחבר כן ולא נהירא דהדבר ברור דפי' דברי המחבר הן כמ"ש גם דינו ליתא כיון שטוען ברי שפשעת א"כ אינו חייב ש"ד כלל וכמ"ש למעלה סי' ע"ב ס"ק ע"ח דאינו חייב שבועת השומרים רק בטוען התובע ספק דרמי רחמנא שבועה עליה דשמא מעיז הוא כיון דהלה א"י אם טוען אמת או לא וכן מוכח בדברי הרב המגיד גופי' מדכתב בפשיטות כיון שעל עיקר התביע' אינו טוען המשאיל ברי כו' משמע דפשיטא דמיירי שעל עיקר התביע' אינו טוען ברי דאל"כ אינו חייב ש"ד כלל דאלת"ה אכתי לא תירץ הרב המגיד קושייתו בברי ודוק אלא הדבר פשוט דכל היכא דאמרינן הכי ישבע שבועת השומרים שמתה כדרכה היינו כשהמשאיל א"י אם מתה כדרכה או בפשיעה וכדין שאר שבועת השומרין דעלמא שאינו בטוען התובע ברי ודוק:

(ה) וע"י גלגול כו' או שא"י כו' אין להקשות דלעיל סי' ע"ה סט"ו כתב המחבר די"א אם טוען בגלגול אינו יודע ה"ל משואיל"מ די"ל כמ"ש ה"ה ומביאו ב"י סי' שמ"ה דכאן כיון שעיקר התביעה שמשביע עליו הוא א"י שהרי אינו טוען ברי שלא מתה כדרכה אע"פ שבגלגול טוען ברי שהשאולה מתה לא אמרי' בכה"ג משואיל"מ אלא א"י ופטור עכ"ל וכך היא דעת המחבר ועמ"ש לעיל סי' ע"ב ס"ק ל"ט ונראה שגם דעת הרמב"ן בס' המלחמות כן שעל מ"ש בס' המאור דהא דזכה בגדול לא קאי רק אכסות ולא אעבד כדמוכח ממתני' דהשואל ב' פרות דלא אמרינן משואיל"מ בגלגול כתב עליו הרמב"ן מידי כסות קתני ודעתו דאף על העבד חייב מכח משוא ל"מ ולא דחה דברי בעל המאור גבי ב' פרות משמע דגבי פרות מודה ליה כיון שעיקר התביע' היא שמא ובעבד פליג עליה כיון שעיקר התביעה היא ברי ע"ש ודוק אבל דעת הרא"ש דאין מגלגלין א"י כלל וכ"פ המחבר גופיה לעיל סי' צ"ד ס"ב וס"ט וכבר כתבתי שם שדבריו שם סותרים לדבריו שבכאן וצ"ע:


ט"ז

באר היטב

(ו) למחר:    וכתב (נ"י) [ב"י] בשם תלמידי רשב"א דבלילה שבינתיים אם דרך השואל שבהמות לנים אצלו אחר השאלה גם כאן הוא שואל על הלילה ואם נאנסה בלילה חייב ואם אין דרך שילינו הבהמות אצלו מזמן השאלה אינו אצלו אלא כשוכר ופטור מאונסין וחייב בגניבה ואבידה עכ"ל ד"מ ועיין במהרש"ל פ"י דב"ק סי' ג' ועמ"ש בסי' רצ"א סכ"ו באריכות ועיין בתשובת רש"ך ס"ג סי' י"ז. ש"ך.

(ז) בזמן:    עיין בסמ"ע ובש"ך שהאריכו הרבה לבאר דברי המחבר בזה ע"פ סוגיא הש"ס עיין שם באריכות וע"ל סי' ע"ה סט"ו.



קצות החושן

(ג) או שאינו יודע. בנ"י הקשה בהא דפריך לימא תיהוי תיובת' דרב נחמן ומסיק שיש עסק שבועה ביניהם ותיפוק ליה דה"ל א"י אם החזרתיו כיון דשאלה חצי יום ושכרה חצי יום ושומר מתחייב מעידן שאלה וע"ש שכתוב דקושיות הש"ס הוא משאל א' ושכר א' וכן בשאלה חצי יום ומשמע נמי להיפך ע"ש ומזה הקשה בלחם משנה פרק ג' משאלה על הרמב"ם שכ' כל הנך בבי לפטור והא שאלה חצי יום והדר שכרה ה"ל א"י אם החזרתיו כיון דס"ל להרמב"ם פ"א משאלה דשומר מתחייב משעת משיכ' וע"ש שהניח בצ"ע. והנה בתו' בסוגי' שם דצ"ז נראה דס"ל כדברי הנ"י שכתבו שם ד"ה לימ' תיהוי תיובת' דר"נ וז"ל וא"ת והא מתני' אתי' כסומכוס כו' ולא אזיל בתר חזקה ולהכי ברי ושמא לדידי' ברי עדיף ע"ש לכאורה אינו קושי' לפמ"ש תוס' פרק השואל דף ק"י ד"ה מני סומכוס דמודה סומכוס היכ' דאיכ' תרי חזקות חזקת ממון וחזקת מעוברת דחולקין וע"ש שכתבו דהא דתנן במתני' יחלוקו לא קאי אשאלה היום ושכרה למחר ע"ש ומשום דאיכא תרי חזקות חזקת הגוף דהשת' מתה וחזקת ממון א"כ מאי מקשי תוס' דמתני' אתי' כסומכוס כיון דבשאלה חצי יום מודה סומכוס ולפמ"ש בנ"י דשאלה והדר שכרה לאו קושי' אלא אשאל א' ושכר א' או מהא דמשמע נמי להיפך ובזה ודאי ס"ל דחולקין ומיהו אפשר דקושיות תוס' הוא מהא דמשמע בש"ס דפריך נמי משאל א' ושכר א' מהא דמוסיף בה בש"ס פרה אחת. ובשטה מקובצת שם בסוגי' כת' שם לפי דרכו דכיון דהוצרך להוסיף פרה בחד בבא מוסיף נמי בשני ע"ש. ובדעת הרמב"ם נראה דס"ל דע"כ לא אמרו א"י אם פרעתיו חייב אלא היכ' דליכ' רגלים לדבר ואין מקום לספק פרעון אבל היכא דהספק לפנינו אפי' ספק פרעון נמי פטור וכן מבואר מדברי הרשב"א בחידושיו פ' הזורק דף ע"ח שם רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא בשתי כתי עדים עסקינן ז"ל הקשה הרב אלחנן ז"ל א"כ הא דתני לענין החוב מחצה יחלוקו היינו נמי בשתי כתי עדים אמאי יחלוקו אדרבה ה"ל למימר אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונ' בחזקת מאריה ותי' בתוס' דהכ' לתרווייהו אית ליה חזקה למלוה איכ' למימר אוקי אחזקתו שהי' חייב לו הלוה קודם שנפל הספק הזה וללוה איכ' חזקה דאיכ' למימר אוקי ממונ' בחזקת מאריה הלכך יחלוקו וא"ת אדרבה ה"ל כמנה הלויתני וא"י אם פרעתיך שהוא חייב וי"ל דשאני התם דליכא רגלים לדבר שפרעו אבל הכא הרי נולד ס' זה לפניך והלכך יחלוקו עכ"ל וא"כ הכא נמי בשאלה חצי יום כו' הס' לפניך אלא דלהרשב"א כל כה"ג שהס' לפנינו חולקין והרמב"ם ס"ל דפטור לגמרי. אמנם קשה בהא דמוקי בש"ס מתני' דז"א א"י וז"א א"י יחלוקו כסומכוס והא שפיר מצינו למימר כרבנן ונימא דיחלוקו קאי אשאלה חצי יום כו' וכה"ג דינא דחלוקה לפי שהוא ספק פרעון והספק לפנינו ואיכא חזקה להאי ולהאי וכמ"ש הרשב"א ובתוס' כתבו דיחלוקו לא קאי אלא אשאל א' ושכר א' כן אנו נאמר דלא קאי אלא אשאלה חצי יום ונראה כיון דגבי שאלה חצי יום איכ' נמי לשואל חזקת קיימ' ולרבנן בחדא חזקה סגי להו הוה דינ' דהממע"ה ובזה יתיישב קושיות תוס' דהקשו לסומכוס בשאלה חצי יום ה"ל תרי חזקה חזקת ממון וחזקת קיימת ולפמ"ש ניתא דבשאלה חצי יום נגד חזקת ממון איכ' למשאיל חזקת חיוב. ובשאל א' ושכר א' דליכ' חזקת חיוב ליכ' נמי לשואל חזקת קיימת אלא חזקת ממון ובחד' חזקה אית ליה לסומכוס ממון המוטל בס' חולקין וא"כ מצי קאי יחלוקו אכולהו בבי ולפמ"ש תוס' דיחלוקו לא קאי אכולהו בבי נראה ליישב לפמ"ש קושיות תוס' פרק השואל דף ק' שם שהוכיחו דסומכוס לא קאמר יחלוקו אלא גבי חזקת מרא קמא אבל בחזקת ממון ממש מודה דהממע"ה והקשו מהא דתנן ז"א איני יודע כו' יחלוקו והתם השואל מוחזק ממש ע"ש ולפמ"ש י"ל דיחלוקו לא קאי אלא אשאלה חצי יום דנגד חזקת ממון איכ' נמי למשאיל חזקת חיוב וליכ' לשואל אלא חזקת קיימת והוא כמו חזקת מרא קמא ובזה סבירא ליה לסומכוס יחלוקו ודו"ק:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש