שולחן ערוך חושן משפט שדמ א
שולחן ערוך חושן משפט · שדמ · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
טען השואל שמתה מחמת מלאכה אם הוא במקום שעדים מצויים אינו נפטר עד שיביא עדים שהוא כדבריו ושלא שינה בו ואם הוא במקום שאין עדים מצויים ישבע כמו שנתבאר בסי' רצ"ד ואם התנה שלא ישבע או שלא ישלם אם נגנבה או נאנסה הכל לפי תנאו:
- הגה: אפילו לא קנו קנין על כך דכל תנאי שומרים קיים אפילו בלא קנין (מרדכי פ' השואל) ודוקא דאתניה קודם שבאה השמירה לידו אבל לאחר ששעבד נפשיה לא מצי לאתנויי בדברים בעלמא (מרדכי פ' החובל):
מפרשים
עד שיביא עדים: כבר כתבו הטור והמחב' ג"כ לעיל בשאר שומרים ויליף לכולהו מדכתיב אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה לא נפטר בשבועה אלא בעדים ועמ"ש מזה בסי' רצ"ד ורצ"ו:
קיים אפי' בלא קנין: כבר כתבו הטו' והמחב' בעצמו לעיל בס"ס שט"ו לענין תנאי של שכירות ע"ש:
לא מצי לאתנויי בדברים בעלמא: ומה"ט פסק שם במרדכי בראובן שאומר לשמעון אותן י' לטרי' שאתה חייב לי יהיו בידך למחצית שכר ונתעסק שמעון ונאנסו דשמעון חייב באונסין כבתחלה כיון דבתורת שאלה אתיא לידי' וע"ש בד"מ (ובש"ע) הביאו לעיל ס"ס ק"ך ובסי' קע"ו ע"א וגם בסי' זה ע"ש:
(א) בעלמא: ע"ל סוף סימן ק"כ בהג"ה ובסי' קע"ו סס"א בהג"ה ע"ש.
(א) לא מצי לאתנויי בדברים כתב המרדכי פ' החובל וז"ל מעשה בראובן הלוה לשמעון עשרה ליטרין לזמן קצוב ואחר הזמן אמר ראובן לשמעון אותו י' ליטרין שאתה חייב לי יהיו בידך למחצית שכר ונתעסק שמעון בהם ונאנסו נראה דשמעון חייב באונסין כאשר בתחלה כיון דמתחלה בתורת שמירה בא לידו והא דאמרינן מתנה ש"ח להיות כשואל היינו קודם ששעבד נפשיה הא שעבד נפשי' לא מצי לאתנויי בדברים בעלמא עד כאן לשונו ומובא בד"מ ע"ש ומזה למד הרמ"א הדין כאן כ"כ הרמ"א דברי המרדכי בסי' ק"ז ובסי' קע"ו. אמנם כבר כתבנו בסי' ק"ז סק"ג דהיינו דוקא היכא דלא פטרי בפירוש מחיובו אלא שאומר לשון שנראה שאינו חושש בשמירתו ובזה לא נפטר בדברים בעלמא וכמבואר סוף פרק החובל דהיכא דאמר קרע כסותי אף על גב שנראה שאינו חושש כיון דכבר אתי לידיה בשמירתו חייב ואמרינן קרע ושלם קאמר אבל אם אומר בפירוש והפטר ודאי פטור אפי' היכא דאיתי' בידיה בתורת שמירה וכדאמרינן גבי קרע כסותי דאפילו אתי לידי' בתורת שמירה אומר קרע והפטר פטור וכיון דבש"ע כתב שהתנה שלא ישבע או שלא ישלם וכל שאומר לא ישלם הרי אומר והפטר וזה ודאי מהני אפילו כבר אתי לידי' בתורת שמירה וא"כ לא היה לרמ"א לכתוב כאן לא מצי לאתנויי בדברים כיון דבש"ע מיירי שהתנה להדי' בלשון הברור לפטור: