פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים אע"פ שאין היורשים נוהגים בו כשורה אין רוח חכמים נוחה הימנו וזכו האחרים בכל מה שנתן להם ומדת חסידות שלא להעיד בצואה שמעבירין בה הירושה מהיורש אפי' מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה:

הגה: מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה (מרדכי פרק מי שמת):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אע"פ שאין היורשים נוהגים בו כשורה:    משום דלא ידעינן מאי זרע יוצא ממנו בגמ' ובטור לא כתב תיבת בו כשורה והמחבר העתיק לשון הרמב"ם ספ"ו דנחלות דכתב שם גם תיבת בו ומשמע דר"ל דאינו נוהג כבוד כראוי במורישו אע"ג דנוהג כשורה במילי דשמיא ואפ"ה שייך טעמא הנ"ל דאל יאמר המוריש כיון דאינו נוהג בי כבוד כשורה אתן ממוני לאחר כי יחוש על זרעו יוצאי חלציו:

אין רוח חכמים נוחה הימנו:    פי' הימנו בשבילו שאין רוח חכמים נוחה ושקט בקרבם כי הוא גורם שיתרגזו ברוחם עליו כן פי' ר"ש ועפ"ר:

וזכו האחרים:    ר"ל ואעפ"כ זכו בו האחרים:

כי אין טוב מזה:    כ"כ מור"ם ג"כ לעיל ס"ס רנ"ב ומסיק שם במרדכי ואפי' להקדישן זה עדיף ומטעם דהרי זכתה להן התורה בפרשת נחלת דיקומו היורשים תחת מורישיהן בנחלתן וירושתן:

ש"ך - שפתי כהן

(א) כל הנותן כו'. עיין בתשו' ר"א ן' חיים סימן קי"ח ובתשובת רשד"ם סי' שי"א:



באר היטב

(א) נוחה:    משום דלא ידעינן איזה זרע היוצא ממנו ש"ס עיין בתשובת ראנ"ח סי' קי"ח ובתשובת רשד"ם סי' שי"א.


(ב) מזה:    ומסיק במרדכי שם ואפי' להקדישן זה עדיף ומטעם דהרי זכתה להן התורה בפ' נחלות דיקומו היורשים תחת מורישיהן בנחלתן וירושתן. סמ"ע.



קצות החושן

(א) כל הנותן נכסיו לאחרים כת' בתשו' הרשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז ז"ל. שאלתם שני בנים אחים שכתבו כל נכסיהם זה לזה בחייהם מהיום ולאחר מיתה וכו' וזה נוסח השטר באו לפנינו כו' ואמרו לנו הוו עלינו עדים וקנו ממנו בקנין גמור מעכשיו שאנחנו בני אחים שכל מי שיגיע זמנו להפטר כו' שכל מה שיניח מקרקעות ומעות כו' הוא לחבירו מתנה גמורה מפורסמת וכו' ורציתם לעמוד על דעתי אם השטר קיים תשובה וכו' אבל אם המתנות הם קיימים מתחלתן אם לא אם היו שני שטרות כל אחד הקנה לבן אחיו נכסיו מהיום ולאחר מיתה כל אחד הי' זוכה במתנתו מכח שטרו אם ימות בן אחיו וישאר הוא אחריו אבל אלו המתנות יצאו בשטר אחד וא"א שיתקיימו שתי המתנות אלא לאותו שנשאר קיים אחר בן אחיו וכיון שהשטר אי אפשר להתקיים בשניהן י"ל שהוא בטל מעכשיו כדאמרי' פ"ב דקידושין כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו. ובנדון הזה כיון שאי אפשר השטר הזה להתקיים בזה אחר זה שכיון שמת האחד אי אפשר לו לזכות במה שזכה לו בן אחיו אף הנשאר קיים לא זכה והוי זה כמי שהקנה לנולדים ולעובר דה"ל קני את וחמור דאע"ג דקי"ל דקנה מחצה התם שאני שהמקנה כבר נתכוין להקנות לזה מחצה וכו' אבל בנדון הזה שלא ידעו מי ימות תחלה איכ' למימר שכל אחד הי' מתכוין לקנות שישאר הוא קיים ולא נתכוין להקנות שימות הוא וכיון דאי' למימר הכא לא מפקי' ממונ' מספיק' ויתבטלו המתנות ואלו מת אחד מהם הי' אפשר לומר שזכה הנשאר מטעם בריר' דאמרינן הוברר הדבר שזה זכה מתחלה במתנה אבל אם עדיין שניהם קיימים ליכ' ברירה ואם חזר בו א' מהם חזרתו חזרה ועוד דהא קי"ל דבדאוריית' לא אמרי' ברירה ובממונ' קול' לנתבע כמדומה שכל זה אין לו ענין בנדון זה לפי שכל אחד נעשה שטר מיוחד עכ"ל וע"ש ותמיה' לי מלת' דמ"ש שטר אחד או ב' שטרות דמ"ש כל שאינו בזה אחר זה כו' הא לא אמרי' אלא בקידש שני אחיות דזה הדיבור אינו בבת אחת משום שאינו יכול להיות בזה אחר זה והיינו כשם שאינו יכול לקדש שניהן בזה אחר זה כן אינו יכול לקדש שניהם בבת אחת אבל הכא דאין המתנה אלא לאחד באופן התנאי שיהי' או כל המתנ' לזה או כל המתנ' לזה ודאי אין בזה הך כלל דכל שאינו בזה אחר זה וכה"ג אשכח' נמי גבי שנים שנתערבו פסחיהם דמייתי פסח ומתנו ביניהם אם שלי נאבד כו' וכן להיפך ואע"ג דמאמר שניהם א"א להתקיים וגם לקני את וחמור נרא' דלא דמי כיון שזה נותן לזה בתנאי וכן אידך לזה בתנאי וברירה נמי לא שייך בתנאים כמבואר בסוגי' דברירה פ' כל הגט בתוס' שם. וכן מהיום אם מתי דמהני ואין בזה משום ברירה כיון דדרך תנאי אמר וצ"ע. ועמ"ש בסי' רפ"א סק"ח:


(ב) שמעבירין בה הירושה. בתשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז כת' ז"ל ובטופסי שטרות ראשונים יש שיור ארבעה זוזי וכת' גאון ז"ל דמשום כדי שתהא רוח חכמים נוחה הימנו כמ"ש בס' עיטור סופרים דמתנת שכ"מ כו' עכ"ל:





▲ חזור לראש