שולחן ערוך חושן משפט רסז יט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מצא כלי עץ משתמש בהם לצורכן מעט כדי שלא ירקבו כלי נחשת משתמש בהם בחמין אבל לא ישים הכלי על גבי האור מפני שמשחיקן כלי כסף משתמש בהם בצונן אבל לא בחמין מפני שמשחירן מצא מגריפות (פי' כלים שגורפין ומסירין בהם הדשן) וקרדומות (פי' כלים שמבקעים בהם עצים) משתמש בהן ברך אבל לא בקשה מפני שמפחיתן מצא כלי זהב וכלי זכוכית וכסות של פשתן הרי זה לא יגע בהן עד שיבא אליהו:

מפרשים

 

משתמש בהן בחמין:    וכ"ש בצונן:

אבל לא ישים הכלי ע"ג האור:    כן הוא לשון רש"י בגמרא והטור מביא ל' רש"י שפירש שלא ישהה החמין ע"ג האור עכ"ל ולכאורה משמע שהייה אסור אבל נתינה מועטת שרי אבל בפרישה כתבתי דל"ד שהייה קאמר ע"ש וגם ברמב"ם סתם וכתב כלשון המחבר:

כלי כסף כו':    פירש"י מפני ששמירתן בקרקע הלכך משתמש בהן לפרקים כדי שלא יתעפשו שם משמע מלשונו דבזמן שאינן טומנין אותן בקרקע לא יגע להשתמש בהן ושל זהב אף שטמנ' בקרקע מסיק דלא יגע בהן ומטעם דזהב הוא מתכת היותר צלול ואינו מתעפש בשעה שנזדקק לעולם ובכסף דאינו צלול כ"כ מתעפש בהיותו טמון בקרקע לא בהיותו ע"ג קרקע וכלי נחושת מתעפשין אפילו על גבי הקרקע והטור והמחבר וגם שאר מחברים לא הזכירו זה דטמון קרקע משמע שלא חלקו בזה:

מגריפות:    פירש"י עשויים לגרוף הכירות ולהפריש תאנים המדובקות:

מפני שמפחיתן:    פירוש שנפגמים ממנו:

לא יגע בהן:    כלי זהב אינו מתעפש וכנ"ל וכלי זכוכית שישתבר:
 

(טז) כסף:    פרש"י מפני ששמירתן בקרקע הלכך משתמש בהן לפרקים כדי שלא יתעפשו שם משמע מלשונו דבזמן שאינן טומנין אותו בקרקע לא יגע להשתמש בהן ושל זהב אף שטמנן בקרקע מסיק דלא יגע בהו ומטעם דזהב הוא מתכת היותר צלול ואינו מתעפש משעה שנזדקק לעולם וכסף דאינו צלול כ"כ מתעפש בהיותו טמון בקרקע ולא בהיותו ע"ג קרקע וכלי נחושת מתעפשין אפי' ע"ג קרקע והט"ז לא הזכירו זה דטמון בקרקע משמע דלא חלקו בזה. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש