שולחן ערוך חושן משפט רנ כב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רנ · כב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
יש מי שאומר דלא שני לן בין אומר "כתבו ותנו לו", לאומר "תנו וכתבו לו". ויש מי שאמר דהא דבעינן יפוי כח דוקא באומר "כתבו ותנו מנה לפלוני", דמשמע כתבו מנה לפלוני ותנו לו את השטר, אבל כשאומר "תנו מנה לפלוני וכתבו לו את השטר", כיון שאינו מזכיר שיתנו לו השטר לא נתכוין בצוואת כתיבת השטר אלא לזכרון דברים ולא להקנות לו בשטר. וכן שכיב מרע שאמר "תנו מנה לפלוני", ואחר כדי דבור אמר "כתבו ותנו לו את השטר" -- מסתמא לא לחזור ממתנה ראשונה (נתכוין) אלא ליפות כחו שיהא לו לראיה, והעדים כותבין מה שצוה בפניהם ואין כותבין "ואמר לנו כתבו ותנו", לפי שנמצאו מבטלים בכך המתנה.
מפרשים
וכן שכ"מ שאמר תנו כו': זה קאי אליבא דכ"ע וקמ"ל אע"ג דאמר אח"כ כתבו ותנו אפ"ה אמרינן דלא נתכוון ליתן לו דוקא בשטר וכ"כ בטור וק"ל:
לא לחזור בו ממתנה כו': פי' שלא יקנהו בדבור בעלמא כ"א עם קבלת השטר וכנ"ל:
והעדים כותבים כו': פי' לפי מ"ש דיש חילוק בזה מ"ה יזהרו העדים שלא יכתבו איך שאמר להו כתבו ותנו כו':