שולחן ערוך חושן משפט רנה ו


שולחן ערוך

צוה מחמת מיתה לתת מנה לשמעון, ומת, ומכרו היורשים כל הנכסים, שלא מצא שמעון לגבות את שלו, גובה מהלקוחות ואין היורשין נאמנים לומר: פרענוהו, כיון ששטר הצוואה יוצא מתחת ידו. אבל אם אין כתב הצוואה יוצא מתחת ידו, נאמנים לומר: פרענו. ואם אומרים שלא פרעוהו, חוששין לקנוניא.

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואין היורשים נאמנים לומר פרענו כו':    עמ"ש בס"ס רנ"ג בהוכחות וראיות דצ"ל דכאן מיירי דוקא בשטר הודאת שכ"מ אבל על צוואה בעלמא נאמנים לומר פרענו כמ"ש מור"ם שם ובסי' מ"א סעיף ג':

כיון ששטר הצוואה בידו כו':    דמסתמא ידעו היורשים דשטר צוואה ביד המקבל ושייך לומר ביה אם איתא דפרעי' שטר צוואה בידו מאי בעי וכמ"ש דלא חיישינן לקנוני' אם הם מודים שלא פרעו וטורף המקבל מהלקוחות כמו בע"ח דעלמא דטורף בשט"ח ופשוט הוא והטור שכתבו משום סיפא נקטי' ללמדנו דכשאין השטר צוואה בידו חיישינן אפילו לקנוניא:

ואם אומרים שלא פרעו כו':    פירוש ואף אם אמרו שלא פרעו אינם נאמנים:



באר היטב

(טז) יוצא:    דמסתמא ידעו היורשים דשטר צוואה ביד המקבל ושייך לו' ביה אם איתא דפרעיה שטר צוואה בידיה מאי בעי וכ"ש דלא חיישינן לקנוניא אם הם מודים שלא פרעו וטורף המקבל מהלקוחות כמו בע"ח דעלמ' דטורף בשט"ח. סמ"ע.



קצות החושן

▲ חזור לראש