שולחן ערוך חושן משפט רלא כ


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל א' מה שירצה שאין לו לאדם להרויח בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אלא השתות בד"א במוכר סחורתו ביחד בלא טורח אבל חנוני המוכר סחורתו מעט מעט שמין לו טרחו וכל יציאותיו ומותר עליהם ירויח שתות בד"א בשלא הוקר השער אבל אם הוקר השער ימכור כפי היוקר וה"מ היכא דאיכא ב"ד דפרשו לכולהו מוכרים לזבוני הני אבל אי כל חד זבין בכל מה דיכול לא מחייב האי לחודיה לזבוני בזול:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

בדברים שיש בהן חיי נפש כו':    עפ"ר ודרישה שם כתבתי והוכחתי דדין זה נחלק לג' עניני' להרמב"ם ובעל הטור והוא דבעיקר אוכל נפש הדומ' ליינות ושמני' וסלתות יכול להשתכר עד שתות ולא יותר ובדברים שאין בהן אוכל נפש כלל כגון הקושט והלבונה יכול להשתכר כל מה שירצה אפי' כפלי כפלים מהקרן ובדבר שיש בו ממכשירי אוכל נפש כגון כמון ותבלין והדומה להן מותר להרויחן עד הכפל ולא יותר וזהו דלא כמ"ש הב"י ע"ש:

טרחו וכל יציאותיו כו':    פי' וכל זה נחשב לקרן ושתות מהכל מותר לו להרויח נוסף על הקרן והוא טפי מאלו לא הרויח אלא שתות מהקרן וגם נראה דדוקא בזה דמוכר מעט מעט צריך ליתן לו שכר טרחו נוסף על הריוח משא"כ בשאר סוחרים וכמ"ש הטור והמחבר בסי' רכ"ז בס"ס כ"ח בהמשא ומתן באמונה ועפ"ר:

לא מחייב האי לחודיה כו':    פי' כיון דאין שם ב"ד למחות ושאר מוכרים אינן שמין על לב ועוברים על מה שאמרו חז"ל שלא ישתכרו יותר משתות אף זה הירא את דבר ה' אין צריך ליזהר בזה והטור מסיים בטעמו וכ' ז"ל דכי שלמי פירי דידיה מזבני אחריני ביוקר ואפסידוהו לו לחודיה בידים לא מפסדינן עכ"ל ואין צריכין לפרש דמיירי דשאר המוכרי' הן עכו"ם וע"ל ס"ס קנ"ו דכתב הטור והמחבר [הטור והרב] דומה לזה בהקדמת מכירת סחורות ת"ח ע"ש:
 

באר היטב

(יז) נפש:    דין זה נחלק לג' ענינים לדעת הרמב"ם והטור והוא דבעיקר אוכל נפש הדומה ליינות ושמנים וסלתות יכול להשתכר עד שתות ולא יותר ובדברים שאין בהם אוכל נפש כלל כגון הקושט והלבונה יכול להשתכר כל מה שירצה אפילו כפלי כפלים מהקרן ובדבר שיש בו ממכשירי אוכל נפש כגון כמון ותבלין והדומה להן מותר להרויח בהן עד הכפל ולא יותר וזהו דלא כמ"ש הב"י וע"ש. שם.

(יח) עליהם:    פירוש דכל זה נחשב לקרן ושתות מהכל מותר לו להרויח ונראה דדוקא בזה דמוכר מעט מעט צריך ליתן לו שכר טרחו משא"כ בשאר סוחרים וכמ"ש בסי' רכ"ז סוף סעיף כ"ח בנושא ונותן באמונה ע"ש. שם.

(יט) לחודיה:    פירוש כיון דאין שם ב"ד למחות ושאר מוכרים אינן שמין על לב ועוברים על מה שאמרו חז"ל שלא ישתכרו יותר משתות אף זה הירא את דבר ה' א"צ ליזהר בזה והטור מסיים בטעמו ז"ל דכי שלמי פירי דידיה מזבני אחריני ביוקר ולהפסיד לזה לחודיה בידים לא מפסדינן עכ"ל וא"צ לפרש דמיירי דשאר המוכרים הן עובדי כוכבים וע"ל סוף סימן קנ"ו דכת' הט"ו דומה לזה בהקדמת מכירת סחורות ת"ח ע"ש. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש