שולחן ערוך חושן משפט רלא יד


מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

מקום שנהגו להכריע צריך להכריע טפח ובמקום שלא נהגו להכריע שוקל עין בעין וצריך להוסיף אחד מק' בלח ואחד מד' מאות ביבש אם היה שוקל י' לטרים לא יאמר לו שקול לי כל ליטרא וליטרא לבדה עם הכרעה אלא שוקל את כולן בבת אחת והכרע אחת לכולן היה שוקל לו שלשה רביעי ליטרא לא יאמר לו שקול לי כל רביע ורביע בפני עצמו אלא ישקול לו ליטרא ויתן רביע ליטרא עם הבשר שאם אתה אומר יתן חצי ליטרא ורביע ליטרא בכף אחת שמא יפיל רביע הליטרא ולא יראהו הלוקח:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מקו' שנהגו להכריע כו':    גם בטור סידר זה אחר דין שיעור המאזני' הנ"ל ושם בפרישה כתבתי דלא קאי אכל המשקלו' הנ"ל כי משנה בפ"ע הוא ולא קאי אלא אחנוני שמוכר דבר מאכל וכיוצא בו ושם מפורש ג"כ דשיעור הכרע משקל החנוני הוא טפח ובע"ש כ' ז"ל צריך להכריע טפח שהוא מעט יותר ממה שדרך להכריע עכ"ל ולא ידעתי מאי קאמר ולמה כ' שהוא מעט יותר הלא יותר הרבה הוא גם במקום דאין מכריעין טפח שם שוקלין עין בעין אלא דנותנים הוספה וכמ"ש הטור והמחבר בסמוך ואי משום דא"א לצמצם אי משום הא כך לפעמים פוחת מעט כמו דלפעמים מוסיף מעט:

צריך להכריע טפח:    ☜ וכתב הרשב"ם ז"ל נ"ל דלפחות מליטרא לא בעינן הכרע טפח דנפיש מדאי הכרע טפח בדבר קל ב"י וד"מ סי' ט':

וצריך להוסיף כו':    פי' במקום ששוקלין עין בעין צריך להוסיף במקום הכרע שנותנין בשאר מקומות:

וח' מד' מאות ביבש:    דבדבר לח נדבקו ונשאר מדבר הנמכר במדת המוכר מ"ה הצריכוהו להוסיף בו יות' וכל זה למדו רז"ל מדכתיב איפה שלימה וצדק יהי' לך מיתורא דצדק דרשו צדק משלך ותן לו יותר:

והכרע אחד לכולן:    עפ"ר שם כתבתי ל' ר"ש שכ' שאף שעולה לשיעור א' הכרעה טפח של כל המשקל ביחד והכרע דכל א' וא' שהרי לפי כובד המשאוי כשיכריע טפח צריך להיות העודף דבר גדול מ"מ כיון דא"א לצמצם יעלה יותר כשישקול י' פעמים לשוקל בפעם א' ע"ש שכתבתי דר"ל דבפע' אח' אפשר לצמצ' אותו פעם יותר מאשר יצמצם בי' פעמי' דא"א שיצמצם כל הי' פעמי':

ויתן רביע ליטרא עם הבשר:    בפרישה כתבתי ל' ר"ש דהיינו דוקא במקום שאין מכריעין דבמקו' שמכריעין לא יעשה כן דיהי' בזה הפסד להמוכר דיצטרך ליתן לו הכרע גם לרביע העודף על משקל ליטר' שהניח בכף מאזני' חנם כי אף שהניח רביע ליטרא לצד הבשר הלא ההכרע כולו הוא מהבשר ולא מאותו רביע משקל נמצא דהבשר יכריע כל משקל הליטרא שהניח בכף מאזנים:

שמא יפיל:    פי' המוכר יפילו בערמה וטעם זה הוא מל' הרמב"ם שם בפ"ח דגניבה ע"ש:



באר היטב

(יג) לכולן:    ואף שעולה לשיעור א' הכרעת טפח של כל המשקל ביחד והכרע דכל א' וא' שהרי לפי כובד המשא כשיכריע טפח צ"ל העודף דבר גדול מ"מ כיון דא"א לצמצם יעלה יותר כשישקול י' פעמים לשוקל בפעם א' כ"כ הרא"ש ור"ל דבפעם א' אפשר לצמצם אותו פעם יותר מאשר יצמצם בי' פעמים דא"א שיצמצם כל הי' פעמים. שם.


(יד) יפיל:    פי' המוכר יפילו בערמה וטעם זה הוא מל' הרמב"ם. שם.







▲ חזור לראש