שולחן ערוך חושן משפט רכח יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

ביין התירו לערב קשה ברך בין הגיתות בלבד מפני שמשביחהו (וכ"ש רך בקשה דשרי) (טור ובית יוסף בשם הרא"ש) ואם היה טעמו ניכר מותר לערב בכל מקום שכל (דבר) הניכר טעמו מרגיש הלוקח ולפיכך מותר לערב אותו לעולם:

מפרשים

 

בין הגיתות בלבד:    ז"ל הטו' אע"פ שהרך יותר טוב לשתו' מהקש' וגם דמיו יקרי' לפי שכשנותן בין הגיתו' מעט קשה ברך הוא משביחו ומתקיי' יותר אבל שלא בין הגיתות לא והרך מותר לערבו בקשה לעולם עכ"ל ופי' לעולם אפי' שלא בין הגיתות כיון שהוא טוב יותר לשתות ומשביחו וכ"כ הרא"ש אבל רש"י חולק ע"ז וס"ל דהרך אסור לערב בקש' ומ"ה אפשר שלא כתבו המחבר ומור"ם שהגיהו וכסברת הרא"ש והטור היה לו לכתוב ג"כ תיבת לעולם וצ"ל דס"ל דממילא משמע דמהיכי תיתי לחלק בעירוב רך בקשה ועד"ר שם כתבתי טעם דמחלוקת רש"י והרא"ש.

לעולם אין מערבין מים כו':    נרא' דהאי תיבת לעולם אין כאן מקומו גם בטור לא קאי האי תיבת לעולם לאיסור עירב מים דאחריו דהא סיים שם וכ' ז"ל ובין הגיתות מותר לערב בו מים בכ"מ ומקום לפי מה שנהגו הרי ההיתר דבין הגיתות כתב אכל המקומות אלא דבכמות מים יהי' העירוב תלוי במנהג אלא אעירוב רך בקשה שכ' שם לפניו קאי וקאמר אף דקשה ברך אינו מותר אלא בין הגיתות רך בקשה מותר לערבו לעולם ואף שהמחבר שינה הל' וכ' בסעיף שאחר זה מקום שנהגו לערב מים בין הגיתות מותר כו' נראה שג"כ כוונתו כדברי הטור דאל"כ קשה פשיטא דמותר אם המנהג כן ואף א"ת שאין כוונתו כן מ"מ אין שייך לכתוב עליו לעולם אין מערבין כו' כיון שבין הגיתות תלוי במנהג אלא מחוורת' כדכתיבנ' שתיבת לעולם אמ"ש לפניו קאי דאם טעמו ניכר אז מותר לערב יין קשה ברך לעולם אפי' שלא בין הגיתות וכלשון זה כ' המחבר ג"כ סי"ד בעירב מים ביין דבמקום שנהגו לטועמו מותר לערב בו לעולם וכ"כ שם ג"כ הטור:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש