שולחן ערוך חושן משפט רכו א
שולחן ערוך חושן משפט · רכו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ובא לוי והוציאה מיד שמעון אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי עושה ואין לוי יכול לומר מה לי ולך והרי אין עליך אחריות שהרי ראובן אומר לו אין רצוני שיהיה לשמעון תרעומת עלי שהפסיד בגללי
- (אבל אם נתן לו במתנה לא יוכל לטעון בעדו דהא ליכא כאן תרעומת) (ב"י בשם הרשב"א):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אם רצה ראובן לעשות דין כו': פי' לעשות נפשו בעל דין ולומר שהשדה הוא שלו ובכחו:
שהיה לשמעון כו': בטור מפורש הנ"מ דיש לשמעון במה שראובן מכניס נפשו להיות בעל דבר (ולא תימא הלא אף שלא יהיה בעל דבר מ"מ יכול להיות מורשה של שמעון או הב"ד יטענו עבור הלוקח דהא קי"ל דטוענין להלוקח כל מאי דהי' מצי המוכר למטען) והוא שבאם עשה ראובן הלוה שדה זו אפותיקי לב"ח אע"פ כן יכול ראובן לסלקו במעות דהא לא א"ל אלא אם לא אפרעך במעות לא יהיה לך פרעון אלא מזו והרי הוא פרעו במעות כמו שהלוהו משא"כ שמעון הלוקח דלא יכול לסלקו במעות כיון שעשאו אפותיקי ועוד יש נ"מ באם עשאו לו ראובן אפותיקי לב"ח וב"ח לא הלוה לו אלא שיעור ארעא ולא שיעור שבחי' דאם היה גובהו משמעון הלוקח היה גובה ממנו גם השבח ולא היה נותן לו אלא כדי הוצאתו כדין היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות וכמ"ש הטור והמחבר לעיל סי' קט"ו ס"ב ולקמן סי' שע"ה משא"כ לגבות מיד ראובן דאינו גובה מידו אלא כשיעור חובו דהא כתבו באפותיקי היינו שאם לא יפרענו לו במעות לא יהיה לו פרעון אלא מזו והרי נותן לו מקרקע זו כשיעור חובו וכ"כ ג"כ הרא"ש ונ"י:
תרעומת עלי: ואם מכרו לשמעון באחריות פשיטא דמצי למידן עמו להיות כבעל דין דהא יש לראובן ריוח ממון בזה השבח דיטול לוי משמעון ושמעון יחזור באחריות על ראובן ודו"ק:
אבל אם נותן לו במתנה כו': פי' וגם לא נתנו לו באחריות כסתם מתנה דא"כ היה לו הפסד ממון מחמת השבח וכמ"ש לפני זה:
ש"ך - שפתי כהן
(א) שהיה לשמעון כו' ע' בסמ"ע ס"ק ב' עד הי' גובה ממנו גם השבח כו' וכבר כתבתי בסי' קט"ו ס"ק כ"ו די"ח וס"ל דלעולם אינו נוטל יותר מחובו:
באר היטב
(א) רצה: (והרש"ך ח"ג סי' י' כתב דקושטא דמלתא דחייב לילך ולדון עמו ומאי דקאמר מצי כו' היינו שלא יוכל לדחותו אבל חייב ללכת ולדון עמו. בני חיי).
(ב) ולך: בטור מפורש הנ"מ דיש לשמעון במה שראובן מכניס נפשו לבע"ד (דהא בלא"ה יכול להיות מורשה שלו או שהב"ד עצמן יטענו עבורו דהא קי"ל טוענין ללוקח כו') והוא שבאם עשה הלוה שדה זו אפותיקי סתם לבע"ח אפ"ה יכול ראובן לסלקו במעות משא"כ שמעון הלוקח א"י לסלקו במעות ועוד יש נ"מ באם עשאו לו ראובן אפותיקי ולא הלוה לו אלא שיעור ארעא בלא שבחיה דאם גובה משמעון הלוקח גובה גם השבח וא"צ ליתן אלא כדי הוצאתו כדין היורד לשדה חבירו שלא ברשות וכמ"ש הט"ו בסי' קט"ו ס"ב ובסי' שע"ה משא"כ כשגובה מראובן אינו גובה אלא כשיעור חובו וכ"כ הרא"ש ונ"י עכ"ל הסמ"ע וכבר כתבתי בסי' קט"ו שם די"ח וס"ל דלעולם אינו נוטל יותר מחובו. ש"ך.
קצות החושן
(א) רצה ראובן לעשות דין עם לוי. פ"ק דמציעא דף י"ז כתבו תוס' ז"ל עוד נפקא מיניה שאם יש לראובן עליו שבועת התורה יגלגל עליו שבועה דאורייתא שלא פרע ע"ש. ועמ"ש בסי' צ"ד סק"א להסתפק אם נשבעין שבועת התורה ע"י גלגול בנוטלין כיון דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם משמע בכל שבועת התורה אפי' ע"י גלגול בעינן ולא ישלם. ומדברי תוס' כאן משמע דאפי' בנוטל אי' שבועת התורה ע"י גלגול ואפשר דמיירי בתר פרעון וכהאי דפ' הכותב דאמר רב פפא אי פקח כו' וכן משמע ממתני' דפ' כל הנשבעין דאמרו כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ומשמע כל שבועת התורה אינו אלא בנשבעין ולא משלמין ואכתי צ"ע: