שולחן ערוך חושן משפט ריח יג

מכר שדה ונעשה גינה ביד לוקח או גינה ונעשה שדה ה"ז ספק אם מחשב לו כדין שהיתה בעת המכר או כדין שהוא עתה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מכר השדה ונעשה גינה כו': ל' הטור הי' שדה בשעת מכירה והי' בהמותר מעט יותר משני רבעים לשני סאין שמכר לו (ובזה יד המוכר על העליונה ליתן דמים אם ירצה) ונעשה גינה (פי' שעלה בה מעיין שראוי לקבוע בה זרעי' שצריכי' מים הרבה) קודם שהחזיק הלוקח בהמותר וקם בדין חזרת תורת קרקע או שהיתה גינה בשעת מכירה והיה כדין חזרת קרקע ונתייבש המעיין ויצא מדין גינה לדין ליתן לו דמים להמוכר זהו איבעי' דלא איפשטא ומחזיר לו מה שירצה. ובפרישה כתבתי והוכחתי דר"ל דהלוקח מקרי בדין זה מוחזק ומחזיר להמוכר מה שירצה דהא שניהן נתרצו בהמקח אלא שיש כאן ספיקא דדינא אי אזלינן בתר קנין אובתר השתא עת החזרה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}