שולחן ערוך חושן משפט רטז יד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הלוקח זתים מחבירו לקוץ מניח מהאילן סמוך לארץ ב' גרופיות וקוצץ לקח בתולת שקמה מגביה ג' טפחים וקוצץ סדן של שקמה ב' טפחים ובשאר אילנות טפח וקוצץ בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעם מחליף:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מניח מהאילן סמוך לארץ כו':    משום דמסתמא דעת המוכר היה שלא יכלה הלוקח האילן לגמרי בקציצתו אלא יחזור ויצמח. ויגדל מהגזע מ"מ נתנו חז"ל שיעור בכל אחד מהאילנות לפי מה שהוא שיניח ממנו שיעור שיכול לחזור ולצמוח:

ב' גרופיות:    כן הוא לשון המשנה (דף פ') ול' הרמב"ם ול' הטור הוא מניח ב' ענפים הסמוכים לארץ שאז הן חוזרים וגדלים וכן פי' רשב"ם שם וע"ל סי' רע"ד:

בתולת השקמה כו':    כבר נתבאר בס"ס רט"ו דבתולת השקמה נקרא כל זמן שלא נקצץ עדיין שום פעם דהיינו בזמן בחרותו וסדן השקמה נקרא לאחר שיזקין וכבר נקצץ פעם א':

מן הפקק ולמעלה:    כן הוא לשון הרמב"ם והרי"ף והרא"ש אבל ל' הטור הוא מן הקשר התחתון ולמטה ובפרישה כתבתי שהגמ' ושאר פוסקים כולם קאי אקציצה שמן הפקק הוא הקשר התחתון שבאילן ולמעלה יקצץ והפקק עצמו יניח והטור בא לו' שמפקק ולמטה יניח להמוכר ועד ועד בכלל והיא היא וע"ל ר"ס רע"ד שם כתוב מה שהוא יכול לקטום ולקצוץ בלי קנייה מתקנת יהושע ועד"ר:


ט"ז

באר היטב

(יט) מניח:    משום דמסתמא דעת המוכר היה שלא יכלה הלוקח את האילן לגמרי בקציצתו אלא יחזור ויצמח ויגדל מהגזע מש"ה נתנו חז"ל שיעור בכל אחד מהאילנות לפי מה שהוא שיניח ממנו שיעור שיכול לחזור ולצמוח וע"ל ריש סימן רע"ד שם כתוב מה שהוא יכול לקטום ולקצוץ בלא קניה מתקנת יהושע. סמ"ע.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש