שולחן ערוך חושן משפט רטז ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רטז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
המוכר שדה לחבירו והיו בה דקלים וא"ל חוץ מדקל פלוני אם דקל טוב ומשובח הוא אותו הדקל לבדו שייר והשאר ללוקח ואם דקל רע הוא ששייר לא קנה מהדקלים כלום:
- הגה: וי"א דדוקא הטובים ממנו לא קנה אבל כל אילנות הפחותים ממנו או אפילו כיוצא בו קנה וכל אילן הנושא קב פירות מקרי דקל טוב (טור והרא"ש) וי"א דכל זה במין האילן ששייר אבל כל שאינו מינו קנה הלוקח הכל (ב"י פ' המוכר הבית בשם רשב"א):
מפרשים
והשאר ללוקח כו': הכלל מדין זה הוא כיון דהמוכר שדה כל הדקלים והאילנות שבו נמכרים עמו וכנ"ל אלא דבאמרו חוץ שייר מה ששייר לכך כשהדקל טוב שנוכל לומר שלא שייר אלא זה השאר מכורין משא"כ כשהדקל ששייר הוא רע אמדי' דעתו דלא לאותו דקל לבד כוון אלא כוונתו היה לשייר כולם כאלו. אמר אפי' דקל זה שהוא רע אני משייר לעצמי וכ"ש הטובים ממנו ומ"ה אמרינן נמי דדעתו היה לשייר לנפשו אף הדקלים הפחותים מזה אלא שלא נחית לדקדק כולי האי לברר היותר גרוע ולומר עליו חוץ מזה אבל דעת הי"א שכתב מור"ם ז"ל הוא כיון דאמר ע"ז חוץ ולא אמר כן על הגרוע שבהן דל"מ דלא שייר לנפשו הפחותין ממנו אלא אפילו השווים ג"כ לא שייר לנפשו ומהטעם שכתבתי כיון דמן הדין היו כולם מכורים מ"ה כל שנוכל לומר בשום צד שלא שיירו הרי הוא בכלל המכירה וק"ל:
וכל אילן הנושא קב: גם דעה הראשונה ס"ל הכי וענין בפ"ע הוא ובא לפרש איזהו מיקרי דקל טוב וכן כתב בטור:
אבל כל שאינו מינו כו': ואין להוכיח זה מדברי הגמ' והטור והמחבר שכתבתי בסמוך דהאומר חוץ מהאילנות ששייר האילנות והגפנים מכורים די"ל דהתם איירי כשגם האילנות ששייר לנפשו הן טובים אלא דה"א דגם הדקלים או הגפנים בכלל שם האילנות הם ששייר לנפשו וק"ל:
(ג) והשאר: הכלל מדין זה כיון דהמוכר שדה נמכרין עמו כל הדקלים והאילנות שבו אלא דבאמרו חוץ שייר מה ששייר לכן כשהדקל טוב שי"ל שלא שייר אלא זה מכורין השאר אבל כשהוא רע אמרינן דלא לאותו דקל בלבד נתכוון אלא לשייר כולם כוון וכאילו אמר אפילו דקל זה הרע אני משייר לעצמי וכ"ש הטובים ממנו ומש"ה אמרינן נמי דאף הפחותים ממנו שייר לעצמו אלא שלא דקדק כולי האי לברר היותר גרוע לומר עליו חוץ מזה והי"א ס"ל כיון דאמר על זה חוץ ולא אמר כן על הגרוע שבהן דל"מ דלא שייר לנפשו כל הפחותין ממנו אלא אפילו השווין ג"כ לא שייר דכיון דמן הדין כולם מכורים הן א"כ כל שי"ל בשום צד דלא שייר הרי הוא בכלל המכירה. שם.