שולחן ערוך חושן משפט קצח א

דבר תורה מעות קונות אבל חכמים תקנו שלא יקנו המטלטלים אלא בהגבהה או במשיכה דבר שאין דרכו להגביה (וכיון שמשך או הגביה קנה אע"פ שלא נתן המעות) (טור) כיצד המקבץ עצים או פשתן וכיוצא בהם ועשה מהם טעון גדול שאי אפשר להגביהו אינו נקנה במשיכה שהרי אפשר להתירו ולהגביהו עץ עץ אבל אם היה טעון של אגוזים או של פלפלים או של שקדים וכיוצא בהם שאין אחד יכול להגביהו הרי זה נקנה במשיכה

(ויש חולקין וסבירא להו דאפילו בעצים נקנה במשיכה הואיל ואיכא טורח להתיר ולהגביה). ועיין לקמן סי' ר' סעיף ז' בדין משיכה והגבהה (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

דבר תורה מעות קונות: רש"י פי' שהוא מדכתיב ונתן הכסף וקם לו והר"ן כ' שם דאין למידין הדיוט מהקדש אלא סברא הוא כיון דרוב הקנינים נעשה בכסף ועפ"ר שכתבתי (והבאתי ראיה ע"ז) דמן התורה כסף קונה ולא משיכה ומסירה ע"ש:

אבל חכמים תקנו כו': בסמוך ס"ה כתב המחב' טעמן בתקנה זו:

שלא יקנו המטלטלים כו': עפ"ר שם כתבתי שנראה שאעפ"כ שאם קידש המוכר אשה במעות שקיבל מן הלוקח שהיא מקודשת דלחומרא לא עקרו בתקנתן דברי תורה ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) אלא בהגבהה ע"ל סי' קע"ו ס"א:

(ב) וי"ח עיין בס' א"א דף צ"ד ע"ב שתמה הבל דכן דרכו של הר"ב לכתוב ויש חולקין אע"פ שהחולק הוא רק א':

באר היטב

עריכה

(א) תקנו: כתב הסמ"ע דנ"ל דאעפ"כ אם קידש המוכר אשה במעות שקיבל מן הלוקח שהיא מקודשת דלחומרא לא עקרו דברי תורה בתקנתן וע"ל סי' קע"ו ס"א.

קצות החושן

עריכה

(א) דבר תורה מעות קונות. כתבו תוס' פ' השוכר (דף מ"ד) דהיכא דליכא כסף ודאי אליב' דכ"ע משיכה קונה דאל"כ מציא' ומתנה במה יקנה מן התור' וע"ש ובשט' מקובצת פ' הזהב כ' בשם הרמב"ן דגם מתנה אינו נקנה אלא בחליפין או בחצירו או באגם ע"ש. ותמיהני דכיון דחצירו אינו אלא מטעם יד או מתורת שליחות וכיון דידו ממש אינו קונה לו למ"ד מעות קונה מאי עדיפ' דחצר וכן למ"ד משום שליחות נמי מודה היכא דלא שייך ביה ידו דלא מהני חצר וכמו שמבואר אצלינו בסי' ר' סק"א ע"ש וצ"ע:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}