שולחן ערוך חושן משפט קצה יא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קצה · יא
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אין קונין בשבת קנין סודר ואם קנו אע"פ שעשו עבירה קנו:
מפרשים
אין קונין ק"ס בשבת: הטעם גזירה שמא יכתוב ולקמן בס"ס רל"ה כתב הטור והמחבר ז"ל המוכר או הקונה קנין בשבת וי"כ אע"פ שמכין אותו על שעבר על דברי חכמים מעשיו קיימין וע' בא"ח סי' של"ח ולקמן בסי' ר"ח:
(יא) ואם קנו כו' הוא פשוט בכל הפוסקים בכמה דוכתי:
(יט) בשבת: הטעם גזרה שמא יכתוב וע"ל סי' ר"ח ובסוף סימן רל"ה ובאורח חיים סי' של"ח. שם.
(כ) קנו: הוא פשוט בכל הפוסקים בכמה דוכתי עכ"ל הש"ך (קנין סודר ישנו בלילה. משאת בנימין סי' ע"ח וכ' הסמ"ע בסי' ה' דאין קנין בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה וכו'. בני חיי).
(ט) אע"פ שעשו עבירה ואיכא למידק נהי דמקח הנעשה באיסור מהני ועיין ש"ך סי' ד"ח אך בקנין סודר דנהיגין למיכתב וקנינ' מינ' וגם בזמניהם נהגו כך וכמ"ש הטור בשם הרא"ש ומשום דעדי' נותנין סודר שלהם והם זוכי' להקונה ומה"ט הוא דכותבין וקנינא מיני' וכ"כ תוס' פ"ק דקידושין (דף כ"ו) ע"ש וכיון דקי"ל אין שליח לד"ע השליחות בטל לגמרי וכמ"ש תוס' פ"ק דמציעא דף י"א גבי כהן דאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה דנתבטלו הקידושין ע"ש וא"כ היכי מהני בשבת ק"ס ע"י שליח והוא העדים ואע"ג דכת' מוהרי"ט ח"א סי' קי"ו דבאיסור דרבנן יש שלד"ע ע"ש דלא בריר' ליה הך מלתא ובמשנה למלך פ"ב מרוצח דעתו דאפי' בדרבנן נמי אין שלד"ע ע"ש:
ולכן נראה דסודר שנותנין העדים לאו בתורת שליחות מן הקונה הוא דל"ש שליחות אלא אם הי' הקונה נותן סודר שלו ע"י שלוחו אבל סודר שנותנין העדים מעולם לא זכה בו הקונה אלא הא דזוכ' הקונה ע"י סודר העדים היינו מדין עבד כנעני וכדאמרי' פ"ק דקידושין (דף ח') הילך מנה ויהי שדך קנוי לפ' דקנה אותו ע"ש דאמרו וכן לענין ממונ' וכיון שמקבל הרב את הכסף יצא העבד לחירות אפילו בע"כ דעבד א"כ אינו בתורת שליחות אלא קבלת המקנ' גורם וגבי קידושין ומתנ' דבעי' דעת אינו אלא משום דאין מזכין לאדם בע"כ ואי אמר לא בעינ' לא קנה בע"כ אבל כל שאומר הקונ' בעינ' אינו צריך לדין שליחות וסגי לה בקבלת מוכר את הכסף אפי' בכסף דאחרים ואין צריך לשליחות כלל וה"ה בקנין סודר שנותנין העדים משלהן שיקנה אותו פ' את השדה קנה בלא שליחות כל שנתרצה דבע"כ אין מזכ' ודוקא בעבד יוצא לחירות בע"כ וא"כ בשבת נמי קנה אע"פ שעשו עבירה כיון דאין בזה חזרת שליחות כלל וז"ב. ואע"ג דקנין סודר אינו דומה לכסף ומשום שאין לו בסודר שום זכיה אלא קני ע"מ להקנות וכמ"ש בסק"ד דודאי כי היכ' דיליף כסף דאחרים מעבד כנעני ה"נ ילפינן סודר דאחרים כיון שעבד כנעני נקנה בחליפין כמו בכסף וע' תוס' פ"ק דקידושין (דף ח') והא דכת' בעל העיטור והובא בטור ז"ל משום דחזי ב"ד דאתי לאנצויי תקינו למיקני בכליו שאינו של קונה דלא חציף אינש למיתפס כלי שאינו של קונה דקי"ל זכין לאדם שלא בפניו עכ"ל ואין ללמוד מזה דאתי עלה מצד זכיה דהוא מתורת שליחות דנראה דשליחות אינו אלא אם הסודר היה של הקונה ונותנה ע"י שליח אבל כיון שהסודר אינו של הקונה אין זה אלא מדין עבד כנעני דקבלת רבו גרמה וה"נ קבלת מקנה גרמה אלא משום שאין מזכין לאדם בע"כ לזה כתב דזכין לאדם שלא בפניו ובודאי ניחא ליה והרי"ף שכת' פ"ק דקידושין גבי עבד בכסף ע"י אחרים ומשום דזכות הוא לעבד שיוצא לחרות כבר הקשו עליו בזה והעלו הראשונים דאפי' בע"כ נמי כיון שקבלת רבו גרמ' וע"ש בר"ן וכבד כתבנו מזה בסי' קכ"ג סק"ה ע"ש: