שולחן ערוך חושן משפט קעב א

חצר המתחלקת נותן לכל פתח ד' אמות והשאר חולקי' בשוה שכל פתח צריך לפניו ד' אמות לתוך החצר ואפי' שהפתח רחב הרבה נוטל ד"א על פני כל רחבו לתוך אויר החצר ואם אין הפתח רחב ד' משלים עליו מהצדדים ד' כדי שיהיה לו ד' על ד' ואם יש לא' פתוח לחצר בית שיש לו ב' פתחים ולשני בית שאין לו אלא פתח א' אותו שיש לו ב' פתחים נוטל לכל פתח ארבע אמות כפי מה שהם פתחיו ובעל הפתח אחד אין לו אלא ד' אמות לפני פתחו בד"א בשנים שקנו מההפקר כגון שבנו במקום הפקר זה בנה לו בית ופתח בו ב' פתחים וזה בנה לו בית ופתח בו פתח אחד ואח"כ הקיפו אותם עד שנעשה להם לחצר:

הגה: וי"א דהוא הדין אם חלק נכסיו על פיו ונתן לאחד מבניו בית עם שני פתחים ולאחד עם פתח אחד (טור ס"ג בשם רש"י ור"ת):

אבל שנים שקנו או שירשו קנו וירשו בשוה חלק כחלק בין בבתים בין בחצר ולא יטול האחד יותר מחבירו כלום ואפי' אם קדמו וחלקו הבתים קודם חלוקת החצר לא אמרינן אותו שעלה לחלקו הבית שיש לו שני פתחים זכה בד' אמות החצר לכל אחד מפתחיו אלא חולקים בשוה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

שכל פתח צריך לפניו ד' אמות כו': היינו כדי לפרק משאו וכמ"ש המחבר בס"ס שלפני זה משום דאינו יכול לכנוס עם חמורו לתוך הבית וצריך לפרק משאו מעל חמורו בהד"א שלפני פתח הבית:

כדי שיהיה לו ד' על ד': פי' לפרק משאו וכמ"ש וזולת זה צריך להיות לכל בעל הבית ד"א על ד"א בחצר לצורך תשמישו כשירצה לכפותו לחלוק וכן כ' הטור בס"ס זה אלא שלא איירי הטור והמחבר בכאן בדין כפייה לחלוק אלא ללמדינו בא שצריך ליתן לכל פתח ד"א ושיש יתרון חצר לזה שיש לו פתחים הרבה לביתו מלזה שאין לו אלא פתח אחד לביתו:

שקנו מההפקר כו' ואח"כ הקיפו כו': דקדק וכתב אח"כ הקיפו דאע"ג שהקיפו אח"כ ביחד החצר סביב בית' מ"מ כבר זכו כל א' לפני ביתו כפי פתחיו שפתח אבל הקיפו קודם שבנו אז בשעת הקפה שהקיפו יחד זכו בשוה ותו לאו כל כמיניה לזכות יותר בפתחיו שפתח ועפ"ר מ"ש עוד מזה:

אבל שנים שקנו או שירשו כו': בפרישה כתבתי דחלקו בזה כדי ליישב הא דאמרי' האחין שחלקו אין להם דרך ולא חלון ולא סולמות ולא אמת המים זע"ז לכך כתבו דההיא איירי בירשו בנכסי אביהן וכאן איירי בזכו מן ההפקר ובטור נראה דרש"י חילק בענין אחר וכ' דהכא מיירי דחלק ראובן נכסיו לב' בניו על פיו כו' וכמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה משא"כ בירושה דעלמא והרא"ש מוקי לה דההוא דאחין כו' מיירי דחלקו בשומא והעלה א' לחבירו בדמים וכמ"ש המחבר בסעיף שאחר זה ולית פלוגתא בהני אוקימתא אלא מר אמר חדא כו' וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) חצר המתחלקת כו' עיין בתשו' ן' לב כלל ט"ו סי' פ"ח:

(ב) ויש אומרים דה"ה אם חלק נכסיו על פיו כו' והב"ח הוכיח דגם ר"י הלוי מודה בזה והאריך להוכיח כן מסוגיא פ"ק דסוכה ע"ש:

(ג) אבל שנים שקנו או שירשו כו' עיין בסמ"ע ס"ק ד' עד והרא"ש מוקי לה דההוא דאחין כו' מיירי דחלקו בשומא והעלה אחד לחבירו כו' ונ"ל להגיה שלא בשומ' ולא העלה נ"ל ודוק וע"ל סי' קע"ג ס"ג ועיין בהרא"ש ויש לדחוק בלא שום הג"ה דה"ק דההיא דאחי' כו' מיירי בהעל' ומ"מ אין להם חלונות זע"ז [כי א"צ] כ"כ חלונות כמו שצריך לד"א א"צ שיש לו חלונו' ממקום אחר ע"ש אבל בר"ה של פתחים ושל כרם צריך יותר ולכך בהעלה יש לו ודוק:

באר היטב

עריכה

(א) המתחלקת: עיין בתשובת ן' לב כלל ט"ו סי' (פ"ח) [פ"ט].

(ב) אמות: כדי לפרק משאו משום דא"י ליכנס עם חמורו לתוך הבית וצריך לפרק המשא מעל חמורו באותן ד' אמות שלפני פתח הבית. סמ"ע.

(ג) ואח"כ: אבל אם הקיפו קודם שבנו אז בשעת הקפה שהקיפו יחד זכו בשוה ותו לאו כל כמיניה לזכות יותר בפתחיו שפתח. שם.

(ד) וי"א: והב"ח הוכיח דגם ר"י הלוי מודה בזה והאריך להוכיח כן מסוגיא פ"ק דסוכה ע"ש. ש"ך.

(ה) שקנו: כת' הסמ"ע דחלקו בזה כדי ליישב הא דאמרינן האחין שחלקו אין להם דרך ולא חלון ולא סולמות ולא אמת המים זע"ז לכך כתבו דההיא איירי בירשו נכסי אביהן וכאן איירי בזכו מן ההפקר ובטור נרא' דרש"י חילק בענין אחר דהכא מיירי דחלק נכסיו לב' בניו על פיו כו' כמ"ש הרמ"א משא"כ בירושה דעלמא והרא"ש מוקי לה דההיא דאחין כו' מיירי דחלקו בשומא והעלה א' לחבירו בדמים ולית פלוגתא בהני אוקימתות אלא מר אמר חדא כו' עכ"ל ונ"ל להגיה שלא בשומא ולא העלה ודוק וע"ל סי' קע"ג ס"ג ועי' בהרא"ש ויש לדחוק בלא שום הגה"ה דה"ק דההיא דאחים כו' מיירי בהעלה ומ"מ אין להם זע"ז חלונות כ"כ כמו שצריך לד"א א"נ שיש לו חלונות ממקום אחר ע"ש אבל בד"א של פתחים ושל כרם צריך יותר ולכך בהעלה יש לו עכ"ל הש"ך (ועמ"ש הט"ז בזה).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}