שולחן ערוך חושן משפט קנט ב


שולחן ערוך

גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות אבל בין גג לגג משאר הגגים אינו זקוק לד' אמות שאין בני אדם דרים בגגות לפיכך אין בגגות היזק ראיה אבל צריך לעשות מחיצה בין שני הגגים גבוה י' טפחים כדי שיתפוס אותו כגנב אם נכנס לרשותו:

הגה: וי"א דוקא שהגגין סמוכין זה לזה אבל אם אויר מפסיק ביניהן לא שנא אויר רה"י או אויר ר"ה בעינן מעקה וכדרך שנתבאר בסמוך (טור ס"א והגמ"י והמגיד פ"ג משכנים) וכן נ"ל עיקר:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

גג הסמוך לחצר כו' פי' סמוך בגובהו וכמ"ש (ובר"ס שאחר זה יתבאר מקור דין זה וטעמו ע"ש) אבל בסמוך במרחק אין נ"מ דגם כשהן רחוקין זה מזה צריך בעל הגג לעשות מעקה לגגו גבוה ארבע אמות מה"ט דאיכא מיניה היזק ראייה לבעל החצר ואי משום דבאינו סמוך לו לא שייך טעם דנתפס כגנב ואין צריך לסייעו בעל החצר כלל דז"א דהא דברי המחבר הם דברי הרמב"ם והרמב"ם ס"ל דאפי' בסמוך א"צ לסייעו וכמ"ש בדרישה ובד"מ בר"ס שאח"ז והא דכתב המחבר ר"ס שאח"ז דבעל החצר מסייעו לי"ט הוא כדעת התו' והרא"ש והטור ומשום דהמ"מ והב"י הניחו להרמב"ם בצ"ע בזה. מ"ה פסק המחבר דלא כותיה ובדרישה כתבתי טעם להרמב"ם והוא דכיון דבעל הגג הוא המזיק עליו לתקן מחיצה גבוה ד' אמות ממילא נפטר בעל החצר ועד"ר:

אבל בין גג לגג משאר גגין כו' וי"א דוקא כו' כבר כתבתי פירושו ובמאי פליגי:

שהגגין סמוכין זה לזה ל' הטור מתוך שסמוכין זה לזה יכול לראות מתי יעלה חבירו לגגו ויזהר ממנו גם אין בגגין תשמיש קבוע עכ"ל דלאפוקי חצירות הסמוכין ששם יש בהן תשמיש קבוע ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) ל"ש אויר רה"י כו' עיין בספר א"א דף פ"ט מ"ש בזה על מור"ם ולא הבינותי דבריו ודברי הסמ"ע הם ברורים למבין וע"ש:


ט"ז

באר היטב

(ה) הסמוך:    פירוש סמוך בגובהו אבל בסמוך במרחק אין נ"מ דגם כשהן רחוקין זה מזה צריך בעל הגג לעשות מעקה לגגו גבוה ד"א מה"ט דאיכא מיני' היזק ראייה לבעל החצר. סמ"ע.



קצות החושן

▲ חזור לראש