שולחן ערוך חושן משפט קלז ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם אין בעל השדה והאילן כאן ואמר א' אלך ואלקוט פירות האילן והשדה של פלוני שמכרם לי אין ב"ד צריכין למנעו ואם באו הבעלים קודם שליקטם מעכבים על ידו ואפילו אם ליקטם כבר אם טוען שמכר לו גוף השדה אינו נאמן אף על הפירות שאכל כיון שאין לו שטר ולא חזקת ג' שנים:

מפרשים

 

(א) אלך ואלקט פירות בתוס' פרק חז"ה (דף ל"ג) הקשו דלמה לי טעמא דלא חציף אינש תיפוק ליה. כיון שהוא מוחזק ותפוס בפירות נאמן לו' לקוח כמו בשאר מטלטלין וע"ש ובהגהת מיימוני פ"ט מטוען כ' וז"ל וריצב"א אמר דל"ק כלל דדומיא דהכי בשאר מטלטלין אם ידוע שנכנס לבית חבירו ונטל בלא ידיעתו הי' חייב להחזיר ולא כל כמיניה לו' שלקחה מתחלה ולא דמי להאי דפרק כל הנשבעין ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו וכו' דנאמן לו' לקוחין הן בידי היכא דעשוי למכור כליו דהתם לא ראינו שנכנס לביתו ואפשר שמסר' לו בשעת נטיל' אבל היכא דנטלו בלא ידיעתו הא מלתא פשיטא דלאו כל כמיניה לו' ברשות לקחתים דא"כ לא שבקת חיי לכל בריה עכ"ל ריצב"א ע"ש וכן נראה מבואר מדברי הרי"ף בשבועות גבי ראוהו שהטמין כלים ע"ש. ועיקר כדבריהם דכן משמע להדיא גבי נסכא דר' אבא דאלו אתי שנים עדים דחטף צריך להחזיר ולא מהימן לומר שלקחה הימנו בתחלה ואמרו בנכנס שלא ברשות דה"ל גזלן אלא ודאי דלא מהימן לו' לקוח אלא היכא דלא ידעי' אם בא לידו מיד הבעלים אז מהימן לו' שבא לידו מיד הבעלים אבל היכא דידוע שנכנס שלא ברשות או שחטף או שהבעלים לא היו בביתם הוא גזלן ולא מהימן לו' בתחלה לקחתיו וזה נראה לענ"ד בכוונת הש"ע שבסעיף א' לא כ' שאמר אלך ואלקט משום דבסעיף א' מיירי שבעל השדה היה שם ולפיכך נאמן לו' לקוח בשבועת היסת כמו בשאר מטלטלין דמסתמא הבעלים מסרו לו בתורת לקוח או מתנה אבל בסעיף ב' כ' אם אין בעל האילן ושדה כאן דזה לא מהימן בתורת מוחזק אלא משום שאומר אלך ואלקט וזה נמי כוונת הטור שם ע"ש:

ובסמ"ע כ' כוונה אחרת למה שלא כ' בסעיף א' אלך ואלקט וגם למ"ש אם אין בעל השדה כאן ע"ש ובדברי הטור וש"ע נראה הכוונה כמ"ש וז"ב:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש