שולחן ערוך חושן משפט קה ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קה · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם הלוה אמר לאדם אחר זכה בחפץ זה לפלוני או תן מנה זה לפלוני זכה לו ואפי' אין הזוכה מכיר לאותו פלוני ואין אחד מבעלי חובות יכולים לגבות מאלו שכבר זכה בהם אחר:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
זכה בחפץ זה לפלוני. בטור כתב ז"ל זכה בחפץ זה בשביל פלוני בעל חובי ובפרישה כתבתי דנרא' דלאו דוקא קאמר "בעל "חובי אלא שזיכה לאדם אחר וכמו שמשמע מדברי המחבר בכאן דלא כתב ב"ח. גם סיים וכתב ואין אחד מבע"ח יכולין לגבות מאלו כו' שכבר זכה בהן "אחר דמשמע דל"ד קאמר בעל "חובי הוא:
או תן מנה זה לפלוני לקמן בסי' קכ"ה כ' הטור והמחבר דיש פלוגתא בלשון תן אי הוה כזכי והמחבר כתב כאן תן וזכי לכל מר כדאית ליה:
ש"ך - שפתי כהן
(ג) או תן מנה זה לפלוני. לקמן בסי' קכ"ה כתב הטור והמחבר דיש פלוגתא בלשון תן אי הוי כזכי והמחבר כתב כאן תן וזכי לכל מר כדאית ליה ע"כ לשון סמ"ע ר"ל במתנה וכאן מיירי המחבר ג"כ מדבר מתנה כמ"ש בס"ק ד' ועיין בהרב המגיד שהביא ב"י ודו"ק:
באר היטב
(ד) תן: לקמן סימן קכ"ה כת' הט"ו דיש פלוגתא בלשון תן אי הוה כזכי והמחבר כתב כאן תן וזכי לכל מר כדאית ליה עכ"ל סמ"ע ר"ל במתנ' וכאן מיירי גם כן מדבר מתנה. ש"ך.
קצות החושן
(ג) אם הלו' אמר לאדם א' זכה כו' והוא מדברי הרמב"ם בפ"ק ממלו' וז"ל הרב המגיד שם כבר נתבאר בפ' י"ז שאם הי' ראובן חייב לשמעון מנה ואמר ללוי הילך לשמעון מנה זה שאני חייב לו שאם בא ראובן לחזור אינו חוזר אלמ' זכה לו וכיון שהוא אינו יכול לחזור בו ודאי אין שאר בע"ח יכולין לגבות ממנו וכן מבואר בפ"ק דגיטין דף י"א גבי הא דתופס לבע"ח דכל היכא דלו' אמר תנו נותנין עכ"ל והנה בראי' ראשונ' לא נודע כלל דהתם לא חב לאחריני וכבר הרגיש בו הלחם משנה וכת' דראי' אחרונ' היא הנכונ' דהתם הוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים והיכא דאמר תנו מהני ועיקר ראייתו מן השנייה וראשונ' עשה סניף לה עכ"ל. ובעניותי גם ראי' אחרונ' איני מכיר וז"ל הש"ס בפ"ק דגיטין דף י"א ש"מ מדרבנן התופס לבע"ח קנה ואפי' במקום דחב לאחרים ופירש"י דתופס השטר וחב לבעלים אמר ר' יוחנן התופס לבע"ח במקום שחב לאחרים לא קנה וא"ת משנתינו כל האומר תנו כאומר זכי דמי והתם ודאי כיון שאינו חב אלא לבעלים והבעלים בעצמם אומרים זכה ורצו בדבר ודאי אין זה חב וגם בתופס לבע"ח אם הבע"ח אומרים זכה בשביל זה ודאי זכה אבל היכא דהלו' אומר זכה וחב לבע"ח זה לא שמענו. וגם בב"ח ראיתי שכ' על דברי הטור שכ' ואם הלוה אומר זכה בחפץ זה וז"ל מימרא דר"י בפ"ק דגיטין עכ"ל ומן התימ' שלא ביאר הראי' ואנו בעניותינו אין לנו לפרש. וגם בעיקר טעמ' דהך מילתא צריך ביאור מה בכך שהלוה אומר זכה הא מ"מ חב לבע"ח. ונראה דהרמב"ם מסברא אומר כן דהיכ' דאינו זוכה אלא בשביל חובו אז אמרינן כיון דאיכא עוד בע"ח וחב לאחריני הוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים אבל הלוה בעצמו דיכול ליתן את המטלטלין לכל מי שרוצה דמטלטלין לאו בני שיעבוד נינהו ולכן בדידי' קיימא שהוא יכול ליתן את שלו במתנה למי שרוצ' ואפי' ע"י זכי' ואין זה חב לאחרים דרשאי לעשות בשלו מה שרוצה וראי' לזה נראה מסוף פ' כל הגט המלו' מעות את הכהן ואת הלוי להיות מפריש עליהן מחלקן ופריך הש"ס אע"ג דלא אתי לידי' אמר רב במכירי כהונה ושמואל אמר במזכה להן ע"י אחר וכ"כ הרמב"ם בפ"ז מה' מעשר והתם ג"כ חב לאחריני דהא טובת הנאה אינו ממון ואם תפס כהן מכהני עלמא לא מפקינן מיני' אע"כ כיון דהתור' נתנה רשות לבעלים כזה שיתנו לכל כהן שירצ' לכן בדידהו קיימא לזכות שירצה אפי' ע"י אחר וא"כ ה"ה בלוה דהתור' נתנה לו רשות ליתן את חפציו לכל מי שרוצ' לכן מזכה נמי ע"י אחר ואפי' למי שאינו חייב לו כלל ומכ"ש לבעל חוב שלו ודו"ק ולולי דמסתפינ' הייתי אומר דגם רש"י שכ' גבי תופס לבע"ח כיון שלא עשאו הנוש' שליח לאו על המלו' קאמר אלא על הלוה הוא דאמר דמלת נושה הוא שם משותף ללוה ולמלוה וע' בטעמי המצות להרב מו' מנחם הבבלי מצוה מ' בהג"ה וז"ל נושה נקרא לוה ומלו' כמו סוחר מוכר וקונה עכ"ל. וע' בתשו' הרא"ש שהובא בטור סי' ס"ה מדין שטר שנאבד ושם ג"כ הרא"ש מכנה להלו' בשם נושה ע' שם ובזה ודאי אם הלו' עשאו שליח מהני וכמ"ש אבל אם המלו' עשאו שליח גם רש"י מודה דלא מהני ולהכי ניחא דרש"י לא כ' הך דינא דעשאו שליח במגבי' מציאה לחבירו דאם עשאו שליח דמהני וגם דברי רש"י בפרק מרוב' מודה בפי' דלא מהני אם המלו' עשאו שליח גבי לא כתבינן אורכת' אמטלטלין דכפרי ע"ש ברש"י אלא הכא כיון רש"י דהנושה לא עשאו שליח היינו הלוה וראיתי במהרש"א פרק הכותב גבי יימר בר חשו דהוכיחו תוס' דאפי' שליח לא מהני ורצה ליישב דברי רש"י דגבי בע"ת כיון דלא שייך מגו דזכה לנפשי' לא מהני שליח אבל במגבי' מציא' כיון דשייך מגו דזכה לנפשי' מהני שליח ע"ש ודבריו תמוהין דהא רש"י כתבו גבי תופס לבע"ח כמ"ש רש"י מאחר שלא עשאו הנוש' שליח גם במגיני שלמה פ' הכותב כת' ליישב דברי רש"י וכת' שם דרש"י לא כת' כ"א גבי מציא' דשייך ביה מגו דזכי לנפשיה מש"ה מהני ביה נמי שליח אבל לתופס לבע"ח והרי לפנינו לשון רש"י גבי תופס לבע"ח וכמ"ש: