שולחן ערוך חושן משפט צד א
שולחן ערוך חושן משפט · צד · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כל מי שנתחייב שבועה בב"ד אפי' היסת יכול בעל דינו לגלגל עליו כל תביעה שיש לו עליו שאם היה מודה בו היה מתחייב בו ממון (ויש מי שכתב דאם בא לו שבועה ע"י הפוכו שאמר לו הנתבע השבע וטול אין מגלגלין עליו) (ת"ה סי' שכ"ז) ואם אפי' היה מודה בו לא היה מתחייב ממון אלא שבועה אינו יכול לגלגל אבל שכיר שנשבע ונוטל אין מגלגלין עליו אפילו לא תבע התובע לגלגל ב"ד מעצמם מגלגלין:
מפרשים
יכול בעל דינו לגלגל עליו ילפינן לה מסוטה דכתיב בה אמן אמן ודרשינן מדכתיב ב' פעמים אמן דצריכה לכלול בשבועתה הן שזינתה עם איש זה שקינא לה בעלה ממנו הן עם איש אחר הן בעוד' ארוס' או אחר שהיתה נשוא' ואע"פ שבעל' לא חשד' כ"א עם איש זה מ"מ התורה צותה שהב"ד יגלגלו עליה ואף שהגלגולים הן שמא דומיא דסוטה ודוקא כשיש רגלים לדבר שיש לחוש להגלגולים דומיא דסוטה דחזינן בה דבר כיעור ופריצות בפעם זה דיש רגלים לדבר לחוש שעשתה כן גם בפעם אחר וכמ"ש הטור והמחבר אחר זה:
דאם בא לו שבועה ע"י הפוכו כו'. שם בת"ה כתב טעמו משום דתקנתא לתקנתא לא עבדינן ועוד טעם אחר עיין שם והג"ה זו אינה נדפסת בס"י במקומה כי היא קאי אמ"ש בריש הסימן מי שנתחייב שבועה כו':
לא היה מתחייב ממון אלא כו' ל' הטור כגון שא"ל נשתתפת עמי ומחייבת לי שבועה וזה אומר לא נשתתפתי עמך כו' דאף אם מודה לו שנשתתף עמו אינו חייב לו ממון אלא שבועה וכבר כתבו ג"כ הטור והמחבר בסי' שלפני זה בסס"ט ע"ש:
אבל שכיר כו' הטעם שהקילו בו כיון שאל שכר זה הוא נושא את נפשו וכבר נתבאר דינא בסוף סימן פ"ט בטור ובדברי המחבר ע"ש וגם בסי' זה משמע דדוקא אשכיר אין מגלגלים אבל בשאר נשבע ונוטל מגלגלין ועד"מ ובפרישה מה שכתבתי שם:
דאפי' לא תבע התובע כו'. מלשון אפי' מוכח דאיירי לפני זה בתבע התובע ואפ"ה כתב שם דעל השכיר אין מגלגלים ועוד מקילין עמו דאפי' אם השכיר הנתבע שותק ב"ד מעצמן טוענין לו דאין מגלגלין אשבועת שכיר וכן הוכחתי בדרישה ס"ס פ"ט גם בסי' זה ע"ש:
ב"ד מעצמן מגלגלין כבר כתבתי הטעם דילפינן לה מסוטה ומגלגלין אשבועה חמורה גם בטענה שאינה מחויב עליה אלא היסת או שאינו חייב עליה שבועה בפני עצמה כלל ועל ידי הגלגול נשבע עליה בנק"ח ואפי' טענת שמא של התובע וכמ"ש הטור בסימן זה וגם לעיל בס"ס ע"ה נתבאר זה:
(א) כל מי שנתחייב שבועה. עיין בהריטב"א פ"ק דקידושין שהאריך יפה בדיני גלגול שבועה ומסקנא דכל שבועה מגלגלין ואפי' בשמא על שמא והיינו כדעת הר"ן ע"ש חוץ משכיר ומי שנהפכה עליו ע"ש:
(ב) ויש מי שכתב כו'. כן כתב בת"ה סימן שכ"ז וטעמו דתקנתא לתקנתא לא עבדינן דהיפוך שבועה תקנתא היא וגלגול שבוע' בשבוע' דרבנן נמי תקנתא היא ותו נראה דלמאי דמסקינן בשלהי כל הנשבעין דלכל מגלגלין חוץ משכיר ופי' ריב"ן שם בתוס' דל"ד דה"ה לכל אינך דנשבעין ונוטלין ואף לר"י דפי' שם דדוקא שכיר נראה קצת דהיפוך שבועה נמי חשוב שלא מן הדין משום דלפום דינא היה לו לישבע או לפרוע ע"כ דבריו ואינו נראה בעיני דאדרבא הכא לא הוי תקנתא לתקנתא דמן הדין הי' נתבע פטור לגמרי אלא דרב נחמן תיקן היסת ותיקן שיוכל להפוך על שכנגדו ליטול וא"כ מן הדין לא יוכל ליטול אף בשבועה ול"ד לשכיר או אפי' לשאר נשבעין ונוטלין לפי' ריב"ן דתיקנו חכמי המשנה שיטול בשבועה ושוב אינו יכול לגלגל עליו משא"כ הכא דאפי' לפי חכמי המשנה אינו יכול ליטול אלא דלפי תקנת ר"נ יוכל ליטול ע"י ההיפוך שבוע' א"כ יוכל הנתבע לומר כיון דאתה רוצה לישבע וליטול השבע לי ג"כ על הגלגול ואם אין אתה רוצה לישבע על הגלגול לא תשבע לי ג"כ ליטול וא"כ אני פטור מהיסת וכ"ש לפי' ר"י דקי"ל כוותי' דעל כל הנשבעין ונוטלין מגלגלין ודו"ק ומיהו בריטב"א פ"ק דקדושין משמע כדברי הת"ה וז"ל שם וכל שמהפך שבועה על שכנגדו בין בשבועה דרבנן או בחשוד שכנגדו נשבע ונוטל אין מגלגלין עליו כלל אלא נשבע מה שמהפכין עליו בלבד והכי סברא דרבוותא ז"ל מעת' בכל שבועה מגלגלין בין דאורייתא בין דרבנן חוץ משכיר ומי שהפכו עליו שבוע' וכן דעת מורי נר"ו עכ"ל ומ"מ צריך עיון לדינא ובפרט לפי פי' ר"י דקי"ל כוותיה ודוק ועוד דמשמע דבחשוד לא קי"ל כהריטב"א דנראה דעת כל הפוסקים שיכול לגלגל וכ"כ הב"י להדיא לעיל סי' פ"ו [פ"ז] סוף סעיף י"ז בשם המ"כ וא"כ גם בשאר היפוך דהא הריטב"א מדמי להו להדדי ודוק:
(ג) ולא היה מתחייב ממון אלא כו'. לשון הטור כגון שא"ל נשתתפת עמי ומחייבת לי שבועה וזה או' לא נשתתפתי עמך אין מגלגלין עליו שלא נשתתף עמו עכ"ל אלא מגלגלין עליו שלא הרויח כלום באותו זמן שאומר שהי' שותפו ויש נפקא מיניה בין לשונות אלו של שבועות כמו שכתבתי לעיל סי' צ"ג סעיף ט' וי' ס"ק י' וי"ד:
(ד) ב"ד מעצמם מגלגלין כגון שהב"ד יודעין שיש לתובע עליו שבועת גלגול דלא"ה אסור דהוי כעורכי הדיינים ב"י בשם ר' יודא ן' מיזיר:
(א) לגלגל: עיין בהריטב"א פ"ק דקידושין שהאריך יפה בדיני גלגול שבועה ומסקנא דכל שבוע' מגלגלין אפילו בשמא על שמא והיינו כדעת הר"ן חוץ משכיר ומי שנהפכ' עליו ע"ש. ש"ך.
(ב) הפוכו: כ"ה בת"ה טעמו דתקנתא לתקנתא לא עבדינן (והט"ז כת' דדין זה צ"ע כו' ע"ש באורך וסיים ז"ל ונראה דאין לעשות מעשה להוציא ממון על פי פסק זה) ועיין בש"ך.
(ג) ממון: ל' הטור כגון שאמר לו נשתתפת עמי ומחייבת לי שבוע' וזה אומר לא נשתתפתי עמך אין מגלגלין עליו שלא נשתתף עמו עכ"ל אלא מגלגלין עליו שלא הרויח כלל באותו זמן שאומר שהי' שותפו ויש נ"מ בין לשונות אלו כמ"ש סימן צ"ג ס"ט וי' ע"ש. ש"ך.
(ד) שכיר: הטעם שהקילו בו כיון שלשכר זה הוא נושא את נפשו וכבר נתבאר דינו בש"ס ד' פ"ט וגם בסימן זה משמע דדוקא אשכיר אין מגלגלין אבל בשאר נשבע ונוטל מגלגלין כ"כ הסמ"ע (והט"ז כתב דהטעם נתבאר בדברי רש"י ור"י כמ"ש לעיל דשבוע' זו שלא מן הדין הוא רק להפיס דעת בעה"ב וטעם הסמ"ע בזה תמוה דהא מפורש כמ"ש עכ"ל).
(ה) מגלגלין: כתב הסמ"ע דמגלגלין אשבוע' חמור' וגם בטענ' שאינו מחויב עליה אלא היסת או שאינו חייב עליה שבוע' בפ"ע כלל וע"י הגלגול נשבע עליה בנק"ח ואפילו טענות שמא של התובע וכמ"ש הטור בסימן זה וגם בסוף סימן ע"ה נתבאר זה עכ"ל.
(א) לגלגל עליו נסתפקתי אם מגלגלין שבועת התור' וכגון מלוה בשטר וטען הלוה פרעתי ועוד חזר ותבע הלוה למלו' בע"פ ובע"א בענין שמחויב המלו' לישבע שבועת התור' אם מגלגלין עליו שבועת התור' שלא נפרע מי אמרינן כיון דעבדים ושטרות וקרקעות אימעט מדין שבוע' ואפ"ה גילגול שבוע' נשבעין עליהם וה"ה בנשבעין ונוטלין על ידי גילגול נשבעין או דלמא כיון דכתי' ולקח בעליו ולא ישלם וילפינן מינה דאין שבועה בנוטלין א"כ אפי' ע"י גילגול שבועה ליכא וכעת צ"ע: