שולחן ערוך חושן משפט ע ה


שולחן ערוך

אמר לו אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני פרעו בינו לבינו ונאנסו המעות והמלוה אומר בתורת פקדון קבלתים עד שיבואו אותם פלו' ופלו' ותובע שיחזור לפרעו אין בדבריו כלום מאחר שמודה שקבלם (כ"כ בב"ה וע' סקכ"א) והלה לא בתורת פקדון מסרם הוי פרעון ודברים שאומר זה אינם דברים:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ודברים שאומר זה כו':    כי אף שאמר זה שבשעה שקיבל המעות היה דעתו לכך ה"ל דברים שבלב ודברים שבלב אינן דברי' כ"כ רש"י אבל אם אמר בשעה שקיבל המעות בהדי' שלשם פקדון מקבלם ונאנסו לא הוי פרעון ול"ד למ"ש הטור והמחבר לקמן סי' ק"ך דאפי' אם אמר המלוה בפירוש לא אקבלם בתורת פרעון והוא השליך המעות בפניו בתורת פרעון נפטר ממנו הלוה בזה דשאני הכא דיכול המלוה לומר כל זמן שאין העדים לפנינו הרי הוא כאלו לא הגיע זמנם:

ש"ך - שפתי כהן

(כב) והמלוה אומר בתור' פקדון קבלתים. כלומר דעתי הי' לכך אבל אם אמר בשעה שקיבל המעות בהדיא שלשם פקדון מקבל' ונאנסו לא הוי פרעון וכן כתב הסמ"ע והב"ח וכ"כ בבדק הבית וכתב שדברי הטור אינם מדוקדקים שכתב שאומר שקבלו בתורת פקדון דמשמע שהוא אומר שהוא מוסכ' ביניה' וזה אינו כו' וכמבואר בדברי רש"י עכ"ל ולפע"ד גם דעת הטור כן ודבריו מדוקדקי' שהרי כתב ופרעו לו בינו לבינו והוא מודה לו רק שאומר שקבל כו' משמע שמודה לו שפרעו רק שאומר שקבלו בדעתו בתורת פקדון כו' וכן מבואר בב"ח כוונת הטור ע"ש:


ט"ז

באר היטב

(יד) ודברים:    דה"ל דברים שבלב אבל אם בשעת קבלת המעות אמר בהדיא דלשם פקדון מקבלם ונאנסו לא הוי פרעון ול"ד למ"ש הט"ו בסי' ק"ך דאפי' אמר המלוה בפירוש שלא אקבלם בתורת פרעון והלוה השליך המעות בפניו בתורת פרעון נפטר בזה הלוה. שאני הכא דיכול המלו' לומר כ"ז שאין העדים לפנינו הוי כאילו לא הגיע הזמן עכ"ל הסמ"ע (והט"ז השיג עליו דהא קי"ל דפרעון בע"כ הוי פרעון אפילו תוך זמנו ואין חילוק בזה רק לענין חילוף המטבע כמ"ש בסי' ע"ד ס"ב אלא דלא בא כאן למעט רק אם לא הזכיר שום דבר מההלואה אז אי הוי דברים שבלב דברים ה"ל כאילו אמר המלו' בפי' שמקבלם לשם פקדון אף שהלוה אמר שנתן לפרעון מ"מ כל שאין אנו רואין שרצה לעשות בע"כ של מלוה אמרינן מסתמא גם הוא הסכים עם המלוה בשעת הנתינה והביא ראיה מהא דאיתא בש"ס בראשונ' היה נטמן יום י"ב חדש כו' והגאון ח"צ בהגהותיו שם השיב על ראייתו ומ"מ הסכים עמו לדינא וכתב שדבריו נכונים ונימוקו עמו ע"ש).



קצות החושן

(ז) ודברים שאמר זה. אבל אם המלוה אומר בפירוש שאינו מקבלו בתורת פרעון אלא בתורת פקדון ונאנסו ולא הוי פרעון ואף על גב דקיימא לן פרעון בע"כ שמי' פרעון שאני הכא דיכול המלוה לומר כ"ז שאין העדים לפנינו הרי הוא כאלו לא הגיע זמנו כ"כ הסמ"ע והב"ח וכ"כ בש"ך וקשה דהא גם תוך זמנו מבואר בסימן ע"ד דהיכא דליכא חשש חילוף מטבעות ושאר חששות אין שומעין למלוה אם אינו רוצה לקבל ונרא' דהת' היינו טעמא מפני שקביעת הזמן הי' לטובת הלוה אבל הכא קביעת הזמן לטובת המלוה כי היכא דלא לידחי' ומשום הכי גם עכשיו דכבר אזלא חששא זו דהא פרעי' אין הלוה יכל לכופו תוך זמנו וכה"ג כתב הב"ת בסימן ע"ד דהיכא דהי' בשעת הלואה חשש חילוף מטבעות והי' קביעת הזמן לטובת המלוה יותר מתקנת הלוה הלכך אע"פ שבעת פרעון עברה חששא זו אין הלוה יכול לכופו לקבל תוך זמנו כיון שהיתה מתחלה לתקנת המלו' עיין שם וה"נ דכוותה ואם כן הש"ך שחולק בסימן ע"ד על דברי הבית חדש קשה היכא כתב הש"ך הטעם משום דהוי תוך זמנו הא גם תוך זמן פרעון בע"כ שמי' פרעון ותקנת המלוה עכשיו ליכא כיון דפרעי' עכשיו:



פירושים נוספים

▲ חזור לראש