שולחן ערוך חושן משפט סה ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מצא בשוק שטרות קרועים ושטר חוב ביניהם לא יחזיר ואם יש עמהם שובר אפילו בלא עדים יחזיר השטר ללוה:

מפרשים

 

מצא בשוק שטרות קרועין כו':    פי' וגם אותן שטרות נכתבו ע"ש מלוה זה הנזכר בשטר זה השלם הנמצ' ביניהן וקמ"ל דלא אמרי' כיון שנמצא בשוק וגם בין שטרות הקרועים ודאי גם זה פרוע ולהחזירו להלו' אלא יהא מונח ביד ב"ד כאלו נמצא זה השטר לבדו בשוק ומה שמסיק וכתב ואם יש עמהן שובר כו' יחזיר להלו' דין זה הוא אפי' לא נמצ' בשוק אלא אפי' נמצא השטר חוב בבית המלו' בין הקרועים ויש עמהם שובר לא יחזירנו למלו' כמ"ש הטור והמחבר בסי' זה סי"ח ע"ש וק"ל:

לא יחזיר כו':    אבל אם מצא שטר שיש בו רבית יקרענו המוצאו או הב"ד אם בא לפניהן כ"כ הג"מ בספר משפטים סי' כ"א ד"מ סי' נ"ב:

אפי' בלא עדים:    ואפי' גם אין עליו חתימת יד המלוה וגם אינו כתיבת ידו אעפ"כ כיון שנמצ' בין השטרות הקרועין וגם נמצא שובר כל דהו עליו אמרינן שפרוע הוא וע"ל סעיף י"ח:
 

(כה) ואם יש כו'. יחזיר ללוה שאלו לא היה פרוע לא השליכוהו בין שטרות הקרועים והרי שובר נמצא עמו שאומר שהוא פרוע עכ"ל טור והוא מדברי הרמב"ם פי"ח מהלכות גזלה דין ה' ונראה שיצא לו להרמב"ם כן מפשט' דמתניתין רפ"ק דמציע' דקתני מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו אם יש עמהן סמפונות יעשה מה שבסמפונות ומוקי לה בש"ס התם שנמצ' בין שטרות קרועים וכן נראה להדי' מדברי הרמב"ם בפי' המשנה שם ודלא כפרש"י שפי' אם יש עמהם סמפונות כו' מילי מילי קתני ומלת' באפי' נפשיה היא כו' ובס' לחם משנה פי"ו מה' מלוה הקשה על הרמב"ם דאי אפשר לומר כן מדהקשו בש"ס לרב דאמר סמפון היוצא מתחת ידי מלוה פסול ממתני' דאם יש עמהן סמפונות משמע דבמלוה מיירי עכ"ל ובאמת נראה שזה הכריחו לרש"י לפרש דמילי מילי קתני. וגם הב"ח דחק לומר לדעת הרמב"ם דהמקשה הוה ס"ל דמילי מילי קתני כפרש"י והתרצן משיב לו דאריש' קמהדר וכל זה דוחק גדול ועוד הוצרך לדחוק דמ"ש הרמב"ם ספי"ו מה' מלוה המוצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבי יהא מונח עד שיבא אליהו היינו משום דס"ל דמהך משנה תרוייהו משמע וצ"ע עכ"ל ולפעד"נ דברי הרמב"ם ברורים ולק"מ ואדרב' לפרש"י דוחק גדול לומר דמילי מילי קתני ועוד דמנ"ל להקשות אלא נראה דמיירי כפשוטו ואכולהו שטרות דבמתני' לעיל במוצא שטרות בשוק דלא יחזיר וכן במוצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו קאי דאם יש עמהן סמפונות יעשה מה שבסמפונות והיינו דקתני סמפונות ולא קתני סמפון וכן עמהן ולא קתני עמו והכי משמע בתוספתא דקתני בין שמצאן בשוק בין שמצאן בין שטרותיו שלאביו כללו של דבר אם יש עמהן סמפונות יעשה מה שבסמפונות ע"כ ופריך שפיר דאם אית' דביצא מתחת יד מלוה פסול אמאי יעשה מה שבסמפונות הא כיון דאינו יודע ממי נפל או מה טיבו י"ל שמיד המלוה נפל ויהא מונח אלא ודאי אפילו בא מיד המלוה סמפון היוצא מתחת ידי מלוה כשר ומשני שנמצא השטר בין שטרות קרועים ולפ"ז גם מה שדחק הב"ח שהטור ס"ל כפי' רש"י וכפי' הרמב"ם הוא ללא צורך דשפיר י"ל דהטור מפרש לגמרי כהרמב"ם וכל זה ברור. ועיין מ"ש סקס"ה:
 

(יח) שטרות:    פי' דגם אותן שטרות נכתבו על שם המלו' הנזכר בשטר השלם הנמצ' ביניהן וקמ"ל דלא אמרינן כיון שנמצ' בשוק בין שטרות קרועים ודאי גם זה פרוע ויחזירו ללו' אלא יהא מונח ביד ב"ד כאילו נמצ' שטר זה לבדו. סמ"ע.

(יט) יחזיר:    אבל אם מצא שטר שיש בו רבית יקרענו המוצאו או הב"ד אם בא לפניהן. ד"מ בשם הג"מ. שם.

(כ) עדים:    ואפי' אין עליו גם ח"י המלו' וגם אינו כתיבת ידו אפ"ה כיון שנמצ' בין שטרות הקרועים וגם נמצ' שובר כל דהו עליו אמרינן שפרוע הוא ודין זה שייך אפי' לא נמצ' בשוק אלא בבית המלו' כמ"ש הט"ו בסי' י"ח ע"ש. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש