שולחן ערוך חושן משפט נד א


שולחן ערוך

מי שפרע מקצת חובו אם רצה המלוה ב"ד יעשו לו שטר ממה שנשאר חייב לו ויכתבוהו מזמן ראשון אבל לא עידי השטר:

הגה: אע"פ שהוא מרצון הלוה (רשב"ם) אבל מזמן הפרעון ואילך יכולים עדים לעשות לו שטר אחר אם הוא מרצון הלוה (הגהות אשר"י פ' ג"פ):

אם רצה יכתוב שובר והמלוה יתן שכר הסופר לכתוב השובר ואם אין שטר למלוה והלוה מבקש ממנו שובר הוא יתן השכר: (נ"י פרק ג"פ )

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אם רצה המלוה כו':    עפ"ר שם כתבתי דבשעת הפרעון נתנו חז"ל הברירה ביד. המלוה ליקח שטר חדש או לכתוב לו שובר כי פעמים ניחא למלוה יותר ליתן לו שובר כדי שיתירא הלוה שמא יאבדנו וימהר לפרוע לו המותר ופעמים ניחא ליה יותר בשטר חדש כדי שלא יהא השטר שבידו על המותר פגום וכמ"ש בסי שלפני זה טעמים אלו בניחותא דהלוה ע"ש כנ"ל ולא כמ"ש בע"ש ז"ל מי שפרע מקצת חובו ומתירא המלוה שמא יצא הקול דשטר זה פרוע הוא כו' ילך אצל בית דין ויעשה לו שטר חדש כו' וגם אח"כ כתב ז"ל ואם לא רצה המלוה לשנות ולגרוע כח שטר הראשון יכתוב לו שובר כו' ע"ש אלא העיקר כמ"ש ובע"ש בעצמו כתב בסי' שלפני זה הטעמים שכתבתי מהגמרא וק"ל:

אבל לא עידי השטר אע"פ כו':    בפרישה כתבתי דאפילו לדעת רוב הגאוני' והמחבר דס"ל דאם זוכרים העדי' זמן הקנין כותבין בשטר אותו הזמן אפילו כותבי' השטר אחר זמן טובא וכמ"ש בסי' ל"ט ומ"ג מ"מ כאן בעדי' כיון דכבר כתבו שטר אחד כשיכתבו עתה שטר מזמן הראשון יהא נראה כמוקדם אבל ב"ד או עדים ברשות ב"ד אלימי לאפוקי ממון ועד"ר מ"ש עוד מזה:

אם הוא מרצון הלוה:    אבל בלא רצונו אסור דכבר עשו שליחותן בכתיבת שטר הראשון:

והמלוה יתן שכר הסופר:    הטעם כיון שבחר בשובר לטובתו כדי שיפרע לו הלוה המותר מהר וכנ"ל ולא כמ"ש בעיר שושן ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(א) אבל עידי השטר. אינם יכולים לעשות לו שטר מזמן הראשון עכ"ל טור. וכתב הב"ח דמשמע להדיא מדבריו דמזמן השני יכולים לעשות לו שטר אפי' שלא מדעת הלוה וליכא למימר הכא כבר עשו עדים שליחותן שאין זה שטר חדש אלא שמעתיקין אותו והטפסא בעלמא היא כו' עכ"ל ולפע"ד זה אינו דהא בהדיא כתב הטור לעיל סי' מ"א דעדים בלא ב"ד לא יעשו לו שטר אפילו מזמן שנמחק אלא נראה דלא בא אלא לומר דמזמן הראשון אינן יכולים לכתיב אפילו מרצון הלוה משום דה"ל כמוקדם ומינה דמזמן שני יכולים לכתוב והיינו דוקא מדעת הלוה וכן נראה דעת המחבר ממ"ש כאן ולעיל סי' מ"א והיינו כדברי הרב בהג"ה:


(ב) ואם רצה המלוה יכתוב שובר. ואע"פ שיצטרך הלוה לשמור את שוברו נתנו חז"ל הברירה להמלוה בזה. וכתב הב"ח דה"ה שאין הלוה יוכל לכוף אותו שיכתוב הפרעון על השטר מיהו נ"ל דכל זה לא מייר אלא כשהגיע זמן פרעון של כל השטר לכך הברירה ביד המלו' משום שהמלו' יכול לו' פרע לי שטרי ותו לא צריך מידי אבל כשלא הגיע זמן פרעון של כל השטר כגון שהשטר לשני זמנים ופורע לו לז"פ הראשון וכי האי גונא הבריר' ביד הלוה ומחויב המלוה להחליף לו השטר או לכתוב הפרעון על גבי השטר אם ירצה הלוה:


(ג) המלו' יתן שכר הסופר כו'. כ"מ בד"מ בשם הנ"י פ' ג"פ אבל באמת ליתא כן בנמוקי יוסף שם שלא כתב הנ"י רק דבאשה הכותבת שובר לבעלה הבעל נותן שכר השובר אם הוא במקום שאין כותבים כתובה והיא גובה בתנאי ב"ד או שיש עדים שלא כתב לה שצריך השובר כדי שלא תגבה ממנו בעדים אבל במקום שכותבי' כתובה כיון שהיא לא נזהרה בכתובת' והוא פורע לה היא פורעת שכר השובר וכן אתה דן בשטרות דעלמא שאם אבד המלו' השטר הוא נותן שכר (כלומר שכר השובר) עכ"ל וכ"כ המגיד ריש פ' כ"ד מה' מלוה בשם הרשב"א וע"ש (וע"ל ס"ס ל"ט) וא"כ נראה בהך דינא דפורע מקצת חובו כיון דהמלו' אין צריך לשובר כלל אלא הלוה צריך לו צריך הלוה לשלם שכר השובר. וגם מ"ש הרב ואם אין שטר למלו' כו' צריך לפרש דמיירי שלא הי' לו שטר כלל והי' גובה בלא שטר כגון שהתנ' עמו בפני עדים אל תפרעני אלא בעדים כדלקמן סי' ע' וכה"ג. והי' נראה לומר שטעות נפל בספרים ובדברי הרב צ"ל בסעיף ב' אבד השטר כו' יכתוב לו שובר כו' המלו' יתן שכר הסופר כו' אך מדברי הסמ"ע ס"ק ד' וכן בעיר שושן לא משמע כן וכן בד"מ כתב להדיא אפורע מקצת חובו וז"ל בנ"י פ' ג"פ דהמלו' יתן שכר כתיבת השובר ומשמע שם דוקא כשיש שטר למלו' אבל אם אין שטר למלו' והלו' מבקש ממנו שובר הלוה נותן השכר עכ"ל וא"כ דבריו צל"ע:


ט"ז

באר היטב

(א) עידי:    כתב הסמ"ע דאפי' לדעת רוב הגאוני' והמחבר דס"ל דאם זוכרים העדים זמן הקנין כותבים בשטר אותו הזמן אפי' אם זמן כתיבתן הוא מאוחר לאותו זמן טובא כמ"ש בסימן ל"ט ומ"ג מ"מ כאן בעדים כשיכתבו עתה שטר חדש מזמן הראשון יהא נראה כמוקדם אבל ב"ד או עדים ברשות ב"ד אלימי לאפקועי ממון עכ"ל.


(ב) שובר:    כתב הש"ך והיינו כשהגיע ז"פ של כל השטר אז הברירה ביד המלו' משום שיכול לומר פרע לי שטרי ותו ל"צ מידי אבל כשלא הגיע ז"פ מכל השטר כגון שז"פ הוא לשני זמנים ופורע לו מה שמגיע בזמן הראשון וכה"ג הבריר' ביד הלוה ומחויב המלו' להחליף לו השטר או לכתוב הפרעון ע"ג השטר אם רצון הלוה בכך. עכ"ל.


(ג) הסופר:    כתב הש"ך דבד"מ כ"כ בשם הנ"י פ' ג"פ אבל באמת ליתא כן שם אלא באם המלו' אבד השטר אבל בדין זה דפורע מקצת חובו כיון דהמלו' א"צ לשובר כלל צריך הלוה ליתן שכר הסופר גם מ"ש הרמ"א ואם אין שטר למלוה כו' צריך לפרש דלא הי' לו שטר כלל כגון שהתנ' עמו בפני עדים שאל יפרענו אלא בעדים כמ"ש סי' ע' או בכה"ג עכ"ל.



קצות החושן

▲ חזור לראש